עמונה - עושים סדר בבלאגן

מדוע הישוב עמונה בסכנת הרס?

בחנוכה תשע"ה פסק בג"ץ כי בתוך פרק זמן של שנתיים ימים, על מדינת ישראל להרוס את בתי הישוב עמונה, אשר לטענת ערביי האזור, שנעזרו בהגשת העתירות באמצעות פעילי שמאל, יושבים על "קרקעות פרטיות" של ערבים. בג"ץ ציין כי פרק הזמן הארוך עד למועד הפינוי ניתן בכדי שלמדינה יהיה הזמן למצוא פיתרון לתושבי הישוב עמונה. עד למילוי הוראותיהם של שופטי בית המשפט העליון נותרו כשלושה חודשים.

בזמן הזה ניסו תושבי עמונה דרכים שונות לבטל את הגזרה. המוכרת מביניהם היא העברתו של 'חוק ההסדרה' בכנסת. דרך נוספת שעלתה לאחרונה היא שימוש בעניין נכסי נפקדים. כאשר במקביל מאיימים התושבים ביציאה למאבק פיזי כנגד הפינוי והבאתם של תומכים רבים ככל שניתן למקום. אז הנה לכם טעימה קטנה:

מהו חוק ההסדרה?

קצת היסטוריה. החוק הוגש לראשונה במתכונת דומה בתשע"ב על ידי חבר הכנסת יעקב כ"ץ (כצ'לה) סביב הכוונה להרוס את שכונת האולפנה בבית אל. בזמנו, החוק לא עבר בקריאה טרומית בוועדת השרים לענייני חקיקה.הוא הוגש שוב ועלה לאחרונה סביב סוגיית עמונה.

מהות החוק היא שניתן יהיה להפקיר אדמה "פרטית של ערבים" תושבי האזור לטובת ההתיישבות היהודית בתמורה לפיצויים הולמים ל"בעלי הקרקע", זאת על סמך העובדה שההתיישבות במקומות רבים הוקמה בגיבוי הממשלה בתקציבים, בהצהרות ובתשתיות. על פי הצעת החוק, הבתים שיוסדרו הנם כאלה מאלו שנבנו עד לחודש טבת התשע"ב. חוק ההסדרה לא יפתור בניות עתידיות ביהודה ושומרון.

החוק יכול לעזור לישוב עמונה?

על אף העובדה ששמו של הישוב עמונה מצוין בהצעת החוק, ועל אף העובדה שבתחילת השבוע פרסמו פוליטקאים גילוי דעת שלפיו הם יתמכו בחוק ההסדרה למען עמונה, עפרה ונתיב האבות, הסיכוי שחוק ההסדרה יסיר את חשש ההרס מעל המקומות האלו שואף לאפס.

ראשית, שלושה חודשים הנם זמן קצר מאוד בתהליכי העברת חוקים. בזמן זה עלול לחלוף התאריך בו נקבו שופטי בג"ץ בגזר הדין וההרס יבוצע.

שנית, הסיכוי שהחוק בעצמו יעבור בכנסת, לא גדול בשל ההרכב הפוליטי שקיים בקואליציה. אמנם סיכוי גבוה שהוא יעבור בהצלחה את וועדת השרים לענייני חקיקה, אך אז יכול להגיש כל שר בקואליציה ערעור וההצבעה הראשונית על החוק תעבור לידון במליאת הממשלה ותצטרך להיות מוגשת על ידי ראש הממשלה. בשל הסכמים קואליציונים בנושאים שמתנגשים עם בית המשפט העליון נדרשת הסכמה של כל השותפות בקואליציה דבר שיקשה על העברת החוק.

שלישית, על הישוב עמונה וכן על הבתים בעפרה ובנתיב האבות יש פסק דין של שופטי בית משפט העליון, כמו שציינו לעיל. החוק אינו יכול להפר את גזר הדין. הציור היחיד לכך שהחוק יעזור לגזר הדין, כאמור באם יעבור, הוא במידה והעותרים מטעם עמונה יגישו בקשה לבית המשפט העליון לדון שוב על גזר הדין לאור "שינוי מהותי במציאות", אלא שכלל לא בטוח ששופטי בג"ץ ישושו לקיים דיון בעניין וכל שכן להכריע לטובת המערערים שכן עמדת בג"ץ מתנגדת לחוק ההסדרה בעיקרו. לדעת השופטים, הצעת החוק הזו היא כלל לא חוקית.

נוסף על כך, הבתים שנבנו בעמונה נבנו ללא היתרי בנייה. מלבד הדיון על הקרעות עצמן אותם פירטנו, ישנו הליך נוסף שמוטל על תושבים - קבלת היתרי בנייה. מדובר בזווית נוספת עמה צריכים להתמודד תושבי עמונה, כמו יישובים רבים נוספים ביהודה ושומרון.

מהם נכסי נפקדים?

במקביל לחוק ההסדרה וקידומו על ידי פעילים למען עמונה בזירה הפוליטית, קיימת דרך נוספת בה פועלים תושבי עמונה בזירה המשפטית - נכסי נפקדים. בישוב עמונה ישנן חלקות אדמה שמוגדרות כנכסי נפקדים - נכסים שבעליהן לא אותרו ולא הגישו עתירות על הקרקע. ישנו הליך שנעשו בו שימושים ספורים בעבר שבו בית המשפט מתיר לעשות שימוש בנכנסי הנפקדים. בשלב ראשון מכריז בית המשפט על הקרקעות על מנת לאתר את בעלי הקרקע ולתת להם הזדמנות להגיש התנגדויות.

לאחר מכן, יש לקבל אישור מוועדת התכנון והבניה וכן לקבל תכנית זמנית בת שלוש שנים בלבד לפיתוח המקום. בעבר נעשה שימוש בהליך נכסי הנפקדים רק לצורך חקלאות. תושבי עמונה הגישו בקשה לבנות בתים בנכסי הנפקדים בישובם, אך מדובר בצעד חריג שמעולם לא בוצע. באם יתקבל, יהיה על תושבי עמונה להתגורר במקום במבנים יבילים בלבד. לאחר שלוש שנים תתקיים הכרזה נוספת על הקרקע ויהיה צורך בתכנית זמנית נוספת ואישורה על ידי וועדת התכנון והבניה.

עכשיו הבנתי. אבל תכל'ס, מה קורה בעמונה?

בעמונה ישנם כשלושים וחמש חלקות נפקדים. מאז ההכרזה הוגשו כ-23 התנגדויות מטעם הערבים, נכון לעכשיו, דבר שמקטין את הסיכוי להצלחת החלקות הנותרות ואישורן על ידי וועדת התכנון והבניה, זאת בשל הבעיתיות של בנית שכונה קטנה כזו הפרושה בין חלקות נוספות שאינן אושרו. זמן ההליך גם הוא ארוך, ייתכן שהוא יגיע לבג"ץ אך בג"ץ ידחה את הטיפול בו לאחר תאריך הרס הישוב. כששופטי בג"ץ יחליטו לדון בעניין, יתכן כמובן שיחליטו שלא לאשר אותו ובכך לגנוז על פי חוק אפשרות של התיישבות יהודית בהר עמונה.

בימים האחרונים פרסם יואב אליצור תושב עפרה סרטון הסברה: "שקר הקרקעות הפרטיות". בסרטון שואל אליצור מספר שאלות בנוגע לנושא. "האדמות האלו ברובן לא היו שייכות לערבי ספציפי". "הערבים הכריזו מאבק לאומי על האדמות וברגע זה נגמר העניין הפרטי. יש כאן את עם ישראל נגד הערבים. הם ינהגו בדרכם ואנחנו בדרכנו".

בחודשים האחרונים מגבירים בישוב עמונה את הפעילות להצלת היישוב ונערכים למאבק עליו. בשבוע שעבר התקיימו יום אחרי יום כנסי חירום בעמונה. ביום ראשון בשבוע הקודם התקיימה עצרת תפילה בהשתתפות רבנים ואישי ציבור. יום לאחר מכן נערך כנס מתפקדי הליכוד בישוב ולאחר כמה ימים פורסם על רוב בקרב חברי הכנסת והשרים בליכוד שיתמכו בהסדרת עמונה.

כעת נערכים בישוב לאיסוף פעילים ברחבי הארץ ולהעלאת המודעות בעניין גורלה של עמונה. סטיקרים, צמידים ומודעות מחולקים באזורים רבים ברחבי הארץ בהם נכתב: "העם עם עמונה", "עוצרים את ההתנתקות השניה" ועוד.