ביום רביעי בשבוע שעבר תקפו בדואים מהכפר ביר הדאג' תושבים ורכוש בקיבוצים הסמוכים אליהם רביבים ורתמים. זאת בשל העובדה כי בבוקר יום רביעי הרסו כוחות משטרה והמנהל האזרחי מבנים בלתי חוקיים בכפר. התוצאה – מערכת השקיה הרוסה, כלי רכב שניזוקו מאבנים וחיתוך גדרות.
מתברר שמדובר בנוהל קבוע. בכל פעם שהמנהל האזרחי מבצע בכפר פעולת אכיפה והורס מעט מהבתים הלא חוקיים הרבים בכפר - התושבים היהודים סובלים. בשיחה עם הקול היהודי מספר דוד בן לולו, רכז המשק ותושב קיבוץ רביבים מזה שלושים שנה על המצב באזורם.
"בכל פעם שבאים להרוס להם בתים מתוקף צו בית משפט, אנחנו, בלי שום קשר, חוטפים מהם" אומר בן לולו ומפרט: "הם עוקרים לנו שתילים של חוחובה, שרפו לנו מתבן, זורקים אבנים על רכבים בכביש. גם מסכנים את האנשים וגם פוגעים ברכוש". לדבריו, "המשטרה משתדלת, אבל זה לא מספיק".
עד כמה שהדבר נשמע מפתיע, בן לולו מספר כי היחסים בינם לבין הבדואים ביום יום "יחסית טובים". "אנחנו מעסיקים אצלנו בדואים, הם עושים כאן אירועים באולם תרבות שלנו. יש גננת שלנו שמגננת אצלם. אבל כשמגיע הנושא הזה הם פתאום לא מכירים אף אחד מאיתנו ומוציאים עלינו את כל העצבים. זה בעיה".
לדבריו מדובר ב"כמה פורעים מתוך אלפי תושבי ביר הדאג'. ביום חמישי התראיינתי לרשת ב' ועמדתי מול ראש הוועד שלהם שאמר שאין לו שום דבר נגדנו. אחרי זה דברנו בינינו והוא אמר שביום שישי בתפילה בכפר הבדואים העבירו מסר חד משמעי שלא לפגוע באנשים ובשדות. אני לא יודע בדיוק מה הגבולות שלהם".בהמשך הוא מוסיף שלדעתו "הידברות בינינו לבין הבדואים זה כיוון טוב ומקווה שזה יצליח".
| "המצב בלתי אפשרי, המדינה צריכה לעשות סדר"
"המדינה צריכה לשים קץ לדבר הזה. להגיד להם זה התחום שאתם יכולים לבנות וזהו. המדינה צריכה לעשות סדר, זה בלתי אפשרי. אני לא יודע אם יש עוד מקום במדינה שסתם באים בשביל להשחית ככה. יש גם את הנושא של הגמלים. יש כאן קטעים מסוכנים לנסיעה. הם פשוט לא מצייתים כאן לחוק, ממש בלאגן מה שהולך כאן. ביום של ההריסות המשטרה נמצאת כאן אבל במשך היום ויום אחרי זה היא הולכת. זה בא בגלים. הם תוקפים יום אחד ואז שקט, ואז יש עוד צווים ושוב גל".
בן לולו גם התייחס למעורבות התקשורת בקורה אותם. לדבריו "צריך להעלות את זה לסדר היום. התקשורת לא מתעסקת בזה. במקרה הזה, הפצרתי בבכיר במועצה לערב תקשורת כי זה ממש בלתי נסבל. באופן כללי התקשורת לא מתייחסת".
| "זו מלחמה על הקרקעות, על הציביון"
מהשיחה עם רכז המשק עולה ששגרת החיים בצל הבדואים אינה פשוטה. בשביל שלא יהיו גנבות הם "מעסיקים בדואים בתור שומרים, סוג של פרוטקשיין. הם לא מאיימים עלינו, אבל אנחנו מעסיקים אותם כי יש בדואים חזקים בפזורה וכשהם שומרים אף אחד לא מתקרב. אבל בימים כאלו של אכיפת בניה זה משהו אחר. השומרים לא עוזרים".
בנוסף קיימת "מלחמת קרקעות אמיתית כל הזמן" כלשונו. "הם עולים עם הכבשים על השטחים. אני מאוד תקיף כאן, ישר קורא למשטרה, ישר מעיף אותם. כי יומיים אחרי זה הם אומרים 'היינו כאן עשרים שנה'. זה מלחמת קרקעות אמיתית. רק אנחנו יכולים לשמור על השטחים ורק אנחנו דואגים ולא נותנים לאף אחד לגעת בהם. זה הנושא הכי חמור בעיני. הם עולים על הקרקע, לא נתת רשות, אחרי יום יומיים זה כבר שלהם. אסור לנו לתת להם לעלות על הקרקעות שלנו נקודה".
"המצב כאן לא פשוט. אנחנו מוציאים כסף על שמירה, מדברים על המועצה, עם המשטרה. אני בסוג של כוננות כל החיים לשמור על הקיבוץ. אני לא מוותר על זה. כל עוד לא נפצע מישהו, נהרג מישהו, אני אומר זה רק כסף. יש כאן כנגד זה מלחמה על קרקעות, על הצביון שלנו. כל מי שגר בנגב ובערבה זה שליחות. אני קורא לאנשים להגיע ולראות איפה אנחנו חיים, בלי ציניות".
