"בחוק ההסדרה יש הודאה: הארץ גזולה בידינו"

פוליטיקאים ורבנים ברכו אתמול (א') את תושבי עמונה שקבלו ברוב קולות את המתווה שהציעה הממשלה בתמורה לפינויים מרצון, וקולות ההכרזה על "הישג להתיישבות" שהושג אגב הרס עמונה המשיכו להישמע.

שוחחנו עם הרב גדי בן זמרה, ראש אולפנת מעלה לבונה ובעל היסטוריה ארוכה של השתתפות במאבקים על ארץ ישראל.

האם אתה רואה את המהלכים שהממשלה התחייבה לקדם ביהודה ושומרון כמהלכים שמקדמים את ההתיישבות בארץ ישראל?

"התשובה מתחלקת לשניים", אומר הרב גדי, "ברמה הבסיסית לכאורה נסוגנו לאחור כיוון שכוח הטענה היא שאחד אומר 'כולה שלי, ארץ ישראל שלי', זו הפלטפורמה המרכזית שעליה ההתיישבות עומדת אז במובן הזה נסוגנו לאחור כיוון שפעם ראשונה מדינת ישראל אומרת בצורה מפורשת 'האדמות הן לא שלנו'. בחוק ההסדרה מקופל המשפט 'אנחנו מודים שאי אלו אדמות גזולות בידינו', אלא שכיוון שאנשים עלו עליהן בתום לב וכו' עלינו לפצות את בעלי הקרקע. נמצא שאנחנו מודים שארצנו גזולה בידינו, יותר נכון: ארצם גזולה בידינו".

אתה חושב שתהיה לזה משמעות מעשית? האם מצבם של יישובים שנבנו שלא "בתום לב" ושאינם נכנסים בקטגוריות של חוק ההסדרה הורע בעקבות ההתפתחויות האחרונות?

"בודאי שמי שלא עומד בתוך הקטגוריה הזו זה יזיק לו, האם זה יזיק יותר או פחות ברמה הפרקטית - על השאלה הזו אינני יודע לענות".

"ברמת הטיעון העקרוני בודאי שהורע מצבנו. יש לזה השלכה גם פנימית-רוחנית וגם מול אומות העולם יש פה אמירה מאוד בעייתית. מה שקרה בעמונה זה בעיניי מיקרו-קוסמוס של הדיון בכלל על כל יהודה ושומרון ובאופן יותר רחב ביחס לכל ארץ ישראל. ברגע שקם ערעור אז המדינה אומרת 'אנחנו נפנה' ובג"ץ אומר 'אם אתם באמת גזלנים אז עשו כאשר אמרתם'. מעין הטיעון הזה מתקיים גם במישור הבינלאומי, כלומר כיוון שמדינת ישראל לא מספחת את אותם מקומות ממילא היא מודה שהמקומות הללו אינם שלנו ומכאן באים אומות העולם ואומרים 'בבקשה תפנו'".

"ברמה הפרקטית במידה והחוק הזה אכן יעבור ודאי שזה מאפשר את הצלתם של אלפי בתים שעומדים בפני 'הטרור המשפטי'. לראשונה יש פה הזדמנות לסדר את העניין ולקחת את הנשק שנשאר בידי השמאל לנהל איתנו קרבות בבתי משפט, אם אכן הכל יעבור כפי שהובטח אז הוסר פה איום משמעותי".

אתה מציג שני צדדים, פרקטיקה מול עקרונות. השאלה היא האם המהלך בסופו של יום היה נכון במכלול השיקולים?

"אני חושב שהוא היה שגוי. ראשית אני סבור שהמאבק היה מועיל גם לתרגום המשפטי והפוליטי של העניין. כשדברים מתנהלים ברקע מאבק זה עוזר מאוד, משא ומתן הוא המשכו הישיר של המאבק. לכן בפרט בנושא הזה שיש ספקות רבים ביחס להיתכנות המשפטית, מאבק נחוש היה מביא תוצאות טובות יותר. בהיבט הערכי ודאי שיש תועלת במאבק ברמה שקשה לאמוד אותה, ואני חושב שהיא הנקודה החשובה בסופו של דבר".

כמי שנכח בעמונה בימים האחרונים איך אתה רואה את המקום של הנוער ביחס לכל הפרשה הזו?

"זו הייתה סדנא ענקית לדברים הכי חשובים שיש לעם היהודי, לכל מה שבשם ישראל יכונה. גם אהבת ה', גם אהבת התורה וגם אהבת הארץ. כל המילים שנלמדות בבתי הספר הפכו למוחשיות. נוצרה אנרגיה טובה, מין אינפוזיה של טהרה, נשימה של אוויר נקי למספר ימים. אני חושב שמי שנכח שם חווה חוויה ענקית של רוח טהרה שנשפכה על הנוכחים שם, אני חושב שזה עוד יהדהד במעגלים רחבים יותר".

הרב גדי מוסיף שכל ההתרחשויות סביב הפינוי הציבו חזרה את נושא ארץ ישראל כעניין מרכזי בשיח של הציבור הדתי-לאומי. "שוב מצוות יישוב הארץ היא 'מצווה שזהיר בה טפי' עבור הציבור הדתי לאומי". אחרי הידרדרות של מרכזיות הנושא בשנים האחרונות הנושא שוב הוצב במרכז השיח, כך לפי הרב גדי.

הרב גדי מספר אנקדוטה שמשקפת בעיניו את העניין: אחד הנוכחים בעמונה דיבר בלהט בבית הכנסת על הנושא של סינון סמארטפונים מגלישה. הוא הזכיר דברים של הרב שמואל אליהו על כך ש"ארץ ישראל היא קדושה" ולכן הציע לכולם לסנן את המכשירים הסלולריים האלה. "כשאתה מגיע לשטח ובא מישהו ואומר 'זה זה', אי אפשר לנהל מאבק על ארץ ישראל בלי טהרה, אי אפשר טהרה בלי ארץ ישראל, כשהדברים נוגעים אחד לשני, אנשים מעצמם באים ושמים את הסינון".