הבוקר שוחררו ארבעה נערים יהודים שעונו בשבועיים האחרונים על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי.
נער אחד לא שוחרר על ידי בימ"ש ומעצרו הוארך בשישה ימים. בשעות הצהריים טרחו בשב"כ להתיר לפרסום קטעים מהחלטת בית המשפט בה הורה על הארכת מעצרו של הנער.
בקטעים אותם חשפו בדרמטיות אומר השופט אשר האריך את מעצר הנער כי לגבי הקשר של הקטין לפרשייה יש חשד גבוה ביותר. כך נראה בשב"כ מנסים לרדת מעוד הר גבוה שיצרו בפרשייה.
אדווה ביטון שבתה אדל הי"ד נרצחה בפיגוע אבנים לפני מספר שנים, העלתה בפוסט שכתבה את תחושותיה בימים האחרונים בהם מעונים ילדים יהודים במרתפי השב"כ בחשד ליידוי אבן.
"בימים אלו אני שומעת על ילדים שעצורים ואף ישנה סבירות שמעונים בדרכים לא דרכים בשב"כ. בשל חשד של השלכת אבן על רכב פלסטינאי שאף גרם למותה של אם לילדים.
כאם שכולה כל השלכת אבן כואבת לי. מייסרת אותי, כפשוטו ממש בגוף ונפש.
כל השלכת אבן משיבה אותי אל היום בו נסיעה פשוטה בדרך אל ביתנו נגמרה במסע מפרך שבסופו איבדתי את היקר לי מכל את אדל שלי. ילדה מלאת חיים ואהבה , כל כך רחוקה משנאה וכעס. עדינה ואוהבת ילדה שלא הספיקה להיות ילדה.
אינני מצדיקה את לקיחת החוק לידיים בשום אופן. אך האם הזעזוע התופס גלים ברחבי המדיה מהאירוע הזה היחידי הזה היה כאשר ביתי אדל נפצעה?!? תסלחו לי אך לא זכור לי.
זכורים לי דברים אחרים :
זכורים לי הדברים הקשים אשר נאמרו להגנתם של אותם בני עוולה בתקשורת על ידי יהודים שרואים את המציאות בצורה מעוותת.
זכורים לי הפרצופים המחייכים של אותם קטינים אשר לבסוף הורשעו בהריגה ולא ברצח.
זכורים לי הנסיונות האפלים להוביל את המשפט לכיוונים אחרים.
זכורים לי המראות שלא יעזבו אותי לעולם!!!
בעמקי לבי קיוותי שאסוני הפרטי ישים לכך ,שאדל שלי תהיה האחרונה אך לצערי טירוף חיינו הוא הרגל . דבר שבשגרה.
כאם שכולה לא יכולתי שלא לומר שאני מכירה טרור אחד!!! והוא גובה מאיתנו מחירים כבדים מדי. כבר יותר מדי שנים.
ולאותם בני עוולה חשוב לי לומר אותנו לעולם לא תצליחו לשבור!!!
הנצחון שלי הוא 2 בניי שנולדו לאחר האבדן. אחייה ומלאכי"
