בשבוע שעבר מלאו ארבע שנים לפטירת הרב משה לוינגר זצ"ל, פורץ הדרך להתיישבות בחברון, יהודה ושומרון. ברחבת בית השלום התקיימה אזכרה לזכרו.
האזכרה השנה עמדה בסימן 40 שנה להתיישבות הנשים בבית הדסה, מעשה אשר פתח את הדרך להתיישבות יהודים בתוככי חברון.
בערב אותו ארגנה והפיקה עמותת "הרחיבי מקום אהלך", נכחו כ-250 איש, רבנים, אישי ציבור, תושבי האיזור וכמובן, אותן נשים חלוצות אשר מסרו נפשן להתחיל את ההתיישבות היהודית בחברון.
בארוע סופר הסיפור של כניסת הנשים לבית הדסה ותוארו חייהן שם בתקופה הראשונה מזוויות ובאופנים שונים. סרט חדש ובו קטעי ארכיון נדירים שצולמו באותה העת הוקרן על גבי המסכים הגדולים וגרם להתרגשות רבה.
בהמשך תיאטרון עמוקה העלה קטעים מחייהן של הנשים והילדים והמחיש את המציאות הבלתי אפשרית אך חדורת האמונה.
הדוברים השונים חיברו בין עבר והווה וקראו לציבור ולדור הבא להמשיך בדרכן של הנשים וליישב את מרחבי העיר כולה.
ראש הדוברים היה המרא דאתרא, הגאון הרב דב ליאור שליט"א, שהזכיר בדבריו את החלוצים שבאו להתיישב בהשראתו של הרב לוינגר, אשר פיעמה בו רוח הגבורה וזקיפות הקומה הלאומית הנובעת מתוך עומק האמונה שעם ישראל חוזר לארצו. הרב אמר "אנחנו צריכים לעשות את הכל כדי לגאול את הארץ וליישב אותה".
הרב אליעזר ולדמן, ראש ישיבת ניר בקרית ארבע חברון ומראשוני המתיישבים בחברון מימי הממשל הצבאי וידידו הקרוב של הרב לוינגר זצ"ל עוד מימי לימודיהם אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בישיבת מרכז הרב, הסביר כי "כניסת הנשים לבית הדסה היתה מהפכה משמעותית ביותר. כך הן ביטאו את האמירה כי כל חלקי ארץ ישראל, חדשים ועתיקים, הכל שייך לעם ישראל".
סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה כי היא מקווה "שתקום ממשלה שתאמין שלעם ישראל יש זכות על כל חלק וחלק מהארץ, ושממשלות ישראל לא ידונו יותר בשאלת חלוקת הארץ, אלא ידונו רק איפה עוד אפשר לבנות".
אליהו ליבמן, ראש המועצה המקומית קרית ארבע חברון, אשר כילד קטן שהה עם משפחתו בבית הדסה קרא לציבור לקום ולהמשיך לפעול: "אנחנו צריכים לקחת את עצמנו וליישב את כל ארץ ישראל".
לקראת סיומו של הערב סיפרה הרבנית מרים לוינגר מעט מהחוויות וההתמודדויות אותן חוותה יחד עם חברותיה בבית הדסה. "במציאות הקשה של בית הדסה הילדים אף פעם לא אמרו 'אמא בואי נלך הביתה', הם מאד הזדהו עם המאמץ של המבוגרים, כי אני אומרת לכם, אם הם היו בוכים ומתלוננים אני לא יודעת אם היה לי כח להישאר שמה אבל זה שהם היו כל כך התלהבו זה מאד עזר לנו".
