סמוטריץ': "צורך ביטחוני חשוב זה לזרוק אשה כורעת ללדת מביתה?"

בעקבות מסע ההרס ביצהר תוקף שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (ימינה) בחריפות את התנהלות כוחות הביטחון ומכנה אותה "תג מחיר".

לאחר שבמהלך הבוקר נמסר משר הביטחון נפתלי בנט כי הוא מסרב להגיב לפניית הקול היהודי ולהתייחס להרס, בחר חבר מפלגתו שר התחבורה להעלות פוסט לדף הפייסבוק שלו בו הוא מתייחס לאירועים.

תחת הכותרת "פיל בחנות חרסינה", יוצא סמוטריץ' נגד הענישה הקולקטיבית ביצהר ונגד התנהלות המערכת כנגד "נוער הגבעות". סמוטריץ' משבח את תושבי יצהר שנותנים מענה לנוער וקורא להם לא לחדול מלקיחת האחריות על הנוער והטיפול בו, למרות המחירים הכבדים.

• הירשמו לתפוצת הווצאפ של הקול היהודי >>
• הירשמו לניוזלטר שלנו >>
• הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

רק עכשיו, בשעת ערב, התיישבתי לכתוב את הפוסט הזה, בתגובה להרס המקומם ביצהר הבוקר. קצת כי הייתי עסוק מאוד בישיבת ממשלה ארוכה בעניין הקורונה ובעוד כמה עניינים במשרד, אבל בעיקר כי כאב לי ולקח לי זמן לסדר את המחשבות בראש. זה אירוע רגיש ומורכב מהרבה בחינות, ודווקא משום כך התנהלות גורמי האכיפה בעניין משולה לכניסה של פיל לחנות חרסינה. וכשפיל נכנס לחנות חרסינה הוא משאיר אחריו רק שברים והרס.

>>>
מאות שוטרים הגיעו הבוקר בעיצומו של משבר הקורונה ליצהר והרסו בתי משפחות ורווקים. מרים זארוג, בחודש התשיעי להריונה נזרקה מביתה בשכונת "קומי אורי" עם שני ילדים קטנים לאחר שבעלה נריה נעצר בתוך הבית באלימות. ביהמ"ש שחרר אותו ללא תנאי.

משפחת גוזלן על ילדיהם הרכים הוצאו מביתם שהוחרב.

זוג צעיר שהתחתן רק לפני חודש והתגורר בשכירות בשכונת תקומה בבית משפחת ברמסון היקרה נזרק מהבית ושופל הרס אותו עד היסוד.

הרבה שנים כבר לא היו מראות הרס כאלה ביצהר. לא מדובר על אוהל או פחון באיזו גבעה בסוף העולם אלא בבתים אמיתיים שמתגוררות בהם משפחות עם ילדים קטנים. זה עצוב, זה מקומם, זה מיותר, וזה בעיקר מזיק מאוד.

>>>
נכון, היו אירועים חמורים מאוד מצד נוער באזור יצהר. אירועים שראויים לכל גינוי והוקעה. וההתיישבות כולה, מקצה לקצה, עשתה זאת והתגייסה למיגורם. ההריסה היום פוגעת מאוד במאמצים האלה. ההתנהלות של פיקוד המרכז, המחלקה היהודית בשב"כ והמנהל האזרחי אל מול תופעת "נוער הגבעות" בכלל, והעבריינות האנרכיסטית שקיימת בשוליה, נגועה בחוסר הבנה מוחלט של התופעה ודרכי הטיפול בה, וממילא רעה ומזיקה.

במקום לנהוג כמו במדינת חוק דמוקרטית ולעצור, לחקור, ולהביא לדין את מי שזרק בקבוקי תבערה על כח מג"ב, מגיעים למשפחות שלא חטאו ובענישה קולקטיבית הורסים את ביתן. יש לזה שם: "תג מחיר".

כל זה בזמן הקורונה ולאחר שבמסמך רשמי המנהל האזרחי הצהיר שלא יבוצעו הריסות בתים מאוכלסים אלא במקרה של "צורך ביטחוני מובהק".

לתומי חשבתי שהכוונה במונח הזה היא לבתי מחבלים כדוגמת רוצחי רינה שנרב הי"ד, שעדיין עומדים על תילם למרות אישור שהתקבל להרוס אותם.

יש מי שחושב שצורך ביטחוני חשוב זה לזרוק אשה כורעת ללדת מביתה ביצהר. אשה שאין לה שום קשר לאירועים הקשים שהתרחשו וכל חטאה הוא אהבת הארץ וההיאחזות העיקשת ברגבי אדמתה בגבעות יצהר. כל חטאה הוא שהיא גרה באותו ישוב שאירעו בו האירועים החמורים האלה.

>>>
עכשיו תראו, שאף אחד לא יספר לי שההריסות התבצעו במסגרת אכיפת דיני התכנון והבניה. הללו, כאמור, הוקפאו על רקע משבר הקורונה. ובכלל, עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים של הערבים באזור זוכים למעין חסינות מהריסה כבר שנים רבות. אז לא שלטון היו הוא העניין אלא ענישה קולקטיבית שהיא בגדר איש אחד חטא ועל כל העדה תקצוף. מישהו החליט ללמד את תושבי יצהר לקח על מעשה שלא רק שהם לא עשו אלא שכבר הרבה זמן הם מגוייסים כדי לשרש.

וזה מזיק.

חברים, בישוב יצהר מתגוררים אנשים נפלאים. לאחר זריקת בקבוק התבערה הישוב קיבל החלטה להוציא את אותם הנערים שלא התקבלו לישוב ולנהל הליך קבלה מסודר שלהם כולל דרישה למשפחה שתלווה כל נער, תחנוך אותו ותוודא שהוא לא פורץ גבולות שאסור לפרוץ. רבים מהנערים הללו היו כבר באמצע תהליך שכזה כולל חתימה על התחייבות (טריוויאלית ומתבקשת!) להימנע מפגיעה בכוחות הביטחון.

עכשיו עומדים שם בפני שוקת שבורה. כל הלגיטימציה למהלך הזה נהרסה במסע ההרס הזה. במקום שיהיה קונצנזוס סביב הוקעת מעשי אלימות ומניעתם יש עכשיו קונצנזוס של זעם על מערכת הביטחון. "חזרנו עשר שנים אחורה", אמרו לי שם תושבים היום. "ילדים קמו בבוקר וראו מאות שוטרים הורסים בתים. מה אתה חושב שהם מרגישים עכשיו כלפי השוטרים?!".

>>>
חברים, מי שחושב שעם פטיש חמש קילו מחנכים נוער לא מבין דבר וחצי דבר - לא בחינוך, לא במניעה, ולא בטיפול. בנוער צריך לטפל בכלים של חינוך ורווחה. ומי שעובר קווים אדומים – תתכבד משטרת ישראל, תעצור אותו ותביא אותו לדין כמו כל אזרח או נער שעובר על החוק במדינת ישראל. קשה לברוח מהתחושה שרשויות האכיפה מנסות לכסות על הכשלון המקצועי שלהן לתפוס את העבריינים בכלים שמדינה דמוקרטית מתוקנת נותנת בידם, ולהרגיע את הביקורת הציבורית על כך באמצעות מופעי ראווה של הרס. "כשהטיעון חלש צריך להגביה את הקול".

>>>
היתה לי הזכות לפני כשלוש שנים להיות שותף בגיבוש ומימון תכנית לטיפול בנוער הזה. היא עבדה יוצא מן הכלל והורידה את מספר אירועי תג המחיר בצורה דרסטית בכל יהודה ושומרון. ואז נגמר הכסף (גרושים במונחים של מדינה) ומדינת ישראל הגדולה לא מצאה מקורות כדי להמשיך עם זה, ועכשיו היא הוציאה סכום כפול ומשולש שרק לוקח את הצעד הזה אחורה שנות אור.

>>>
נוער הגבעות הוא תופעה חברתית שלא תיעלם כל כך מהר. בדיוק כמו תופעות סיכוניות אחרות בקרב בני נוער. הפיגועים, האפלייה, אי החלת הריבונות ביהודה ושומרון, יחד עם תופעות חברתיות וחינוכיות, מביאות נערים רבים לגבעות.

דווקא ביצהר נמצאים קבלנים, אנשי חינוך, ושאר יהודים טובים שמקרבים את הנערים, נותנים להם אוזן קשבת ומייצרים אמון.
רבים מהנערים עובדים, מקימים משפחות ומשתלבים היטב בחברה. תראו את ההצלחה האדירה של חוות גלעד. כמה נערים כאלו התגייסו בסופו של דבר ליחידות קרביות בגלל האמון וההכלה שקיבלו שם. עם שמאל דוחה כשצריך, אבל בעיקר עם ימין מקרבת. כמו בכל עבודת החינוך.

השבוע התפרסם מקרה שבו במקום לעודד את הנוער הזה לצאת לעבוד ולמצוא תעסוקה מועילה, מעסיק של שני נערים קיבל שיחה מהשב"כ בה הילכו עליו אימים על רקע העסקתם. מה רוצים בשב"כ? שהנערים ישבו בבטלה וסופם שיבואו לידי חטא?!

באיומים ובהריסות תג מחיר קולקטיביות שמכוונות אל המקום הלא נכון לא פותרים את הבעיה. ככה מייצרים אותה.

>>>
ומילה אחת לחבריי ביצהר. קודם כל תהיו חזקים. יצהר, כמו ההתיישבות כולה, תתפתח בעזרת השם, עם ומתוך כל הקשיים והאתגרים.

אתם גיבורים גדולים לא רק בעצם ההתיישבות שלכם בחבל הארץ הנהדר הזה, אלא גם בלקיחת האחריות שלכם על הנוער הזה והטיפול בו, למרות המחירים הכבדים שאתם משלמים בשל כך - גם בתדמית הציבורית שלכם וגם בהתנהלות חסרת אחריות של גורמי האכיפה כלפיכם כפי שקרה היום.

אז למרות הכעס, תמשיכו במאמצים האלה. הם חשובים ונכונים ואתם לא עושים אותם בשביל מישהו שעכשיו אתם כועסים עליו, ובצדק. אתם עושים את זה כי זה הדבר הנכון. כלפי שמים וכלפי עם ישראל.