צה"ל מצמצם את הכניסות לבתי הכנסת ביריחו

"אנחנו רוצים לשמור על המסורת, לשמור על נוכחות בבתי הכנסת. ומה שקורה עכשיו זו ממש שערוריה", כך אומרת לקול היהודי ארנה קובוס.

מזה שנים ארוכות מתקיימת בכל שבוע כניסה לבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו, כשהמבקרים במקום ממשיכים גם לבית הכנסת נערן ולתל יריחו הסמוך. בשל החשש הביטחוני, הביקורים נעשים בתיאום עם הצבא ותחת אבטחה של חיילים.

לאחרונה הוחלט בצה"ל להפסיק את הכניסות השבועיות לבתי הכנסת בעיר, ובמקומם לאפשר כניסת תיירים אשר מגיעים לאתרי תיירות שונים בעיר יריחו, ולא לבתי הכנסת.

בשבוע שעבר, לאחר שקבוצת יהודים נכנסה להתפלל בבית הכנסת "שלום על ישראל", החלו ערבים להתפרע וליידות אבנים אליהם ואל החיילים. חיילי צה"ל השיבו באמצעים לפיזור הפגנות, וירו באוויר על מנת להניס את הפורעים, כשבמקביל הם מזרזים את היהודים לצאת מהמקום. בשל ההתפרעות מסלול הביקור קוצר, ולקבוצה לא התאפשר, כפי שתוכנן מראש, להכנס גם לבית הכנסת "נערן" ולתל יריחו.

לאחר האירוע פנו המארגנים לצבא על מנת ליזום כניסה נוספת השבוע, אלא שהגורמים הממונים בצה"ל הודיעו כי הכניסה לא תתאפשר.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

"זו ממש שערוריה"

"המצב המצטייר די חמור", אומרת ארנה קובוס, תושבת "בית חגלה" אשר יוזמת את הכניסות השבועיות כבר שנים ארוכות. בשיחה עם הקול היהודי מספרת ארנה כי קצין ההגנה המרחבית אמר לה בשבוע שעבר שהם עושים ניסוי, במסגרתו יחלו להכנס ליריחו מדי יום שישי עם קבוצות שלא מגיעות לבתי הכנסת, אלא נכנסות "סתם כמו תיירים". במקביל הוא הודיע לה כי הכניסות לבתי הכנסת יתאפשרו רק פעם בחודש.

ארנה חוששת כי הניסוי נועד לבחון אם יותר נח לערבים עם כניסות התיירים, "בסופו ושל דבר יותר נח לערבים כאשר יהודים לא מראים שהם יהודים אלא כמו תיירים. אבל מבחינתנו אנחנו לא רוצים להפסיד את בתי הכנסת, זה מה שחשוב, לשמור על המסורת, לשמור על נוכחות בבתי הכנסת. ומה שקורה עכשיו זו ממש שערוריה".

"אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשמור על הזכויות שלנו", אומרת ארנה, "להמשיך ולבקר בארץ שלנו, בבתי הכנסת שלנו, מה שמעניין אותי זה בית הכנסת. אני לא רוצה להגיע ליריחו בשביל להשתעשע ביריחו, אני רוצה את יריחו כי יש לי זיקה ליריחו, יריחו היא "חלתה של ארץ ישראל" כמו שכתוב".

דובר צה"ל: אין תגובה

כשפנינו מהקול היהודי לתגובת דובר צה"ל, נמסר לנו כי "הכניסה לבתי הכנסת בעיר יריחו מצריכה ליווי של כוח צבאי ומתקיימת אחת לתקופה. ככלל, העיר יריחו נמצאת בשטח A ובסמכות צה״ל לאשר או לשלול את הכניסות לעיר, בהתאם להערכת מצב ביטחונית".

עוד אמרו בצה"ל, כי "לפני כחודש התקבלה החלטה ולפיה, בתקופה הקרובה, כניסת מטיילים לבתי הכנסת ביריחו תתקיים אחת לחודש. תחת החלטה זו ב9 בפברואר התקימה הכניסה לבית הכנסת, ואין כל קשר בין ההחלטה שהתקבלה לפני כחודש לבין אירוע הפרת הסדר שאירע בתשעה לחודש".

אמנם, לאחר שביקשנו מצה"ל שיסביר מדוע הוחלט להחליף את הכניסות לבתי הכנסת בביקורי תיירים המגיעים לאתרי תיירות שונים בעיר יריחו ולא נכנסים לבית הכנסת בחרו בצה"ל שלא להגיב.

שלום על ישראל

נזכיר, כי עד לפני כ-21 שנה, פעלה ישיבה בבית הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו.

מאז מלחמת ששת הימים היו מספר נסיונות להאחז בעיר, מהם נציין את תלמידי הרב מאיר כהנא הי"ד שהקימו את 'גרעין יריחו', ובהמשך את הישוב "מצפה יריחו". בשנת תשמ"ו (1986) רכשה 'רשות הגנים הלאומיים' את המבנה, ומאז החלה נוכחות יהודית משמעותית לתפילה ולימוד במקום.

גם ב'הסכמי אוסלו' ובבאים אחריהם נקבע שהאתר יישאר בשליטה ישראלית, למרות שיריחו ככלל הועברה לשליטה ערבית. במקום התייסדה ישיבת יריחו, והועמד בראשה הרב יצחק גינזבורג.

במשך תקופה, היה לימוד קבוע במקום ע"י קבוצה מתלמידי הרב שהגיעה מדי יום ללימוד. וכן הגיעו קבוצות ממקומות אחרים לתפילה ולימוד. גם לאחר יישום הסכמי אוסלו, הישיבה המשיכה להתקיים, והלימוד המשיך כסדרו.

בתשרי שנת תשס"א (אוקטובר 2000) נכנסו פורעים ערבים לישיבה והשחיתו את הציוד וספרי הקדש. מאז, פסקה הנוכחות היהודית הקבועה במקום.