הזמר והיוצר שולי רנד מוציא סינגל קליפ חדש קצבי, שנון וחכם בשם 'עוקר הרים' העוסק במהות האדם בעולם. מילים: שולי רנד, לחן: שולי רנד ואמיל קרויטור, עיבודים והפקה מוסיקלית: אסף תלמודי, הפקת קליפ: דוד פדידה, במאי: שולי רנד.
"לפני שנתיים בערך השמיע לי אסף תלמודי כמה ניגונים נפלאים של מוזיקאי בשם אמיל קרויטר. בין כל הניגונים זהר לעומתי ניגון אחד שנכנס לי בשמחה אל תוך הלב וקבע שם את מושבו. מאד רציתי לעשות איתו משהו. ניסיתי לכתוב לו טקסט, אפילו ניסיתי לשלב אותו במופע ׳תשליך׳ אבל הניגון סירב ודחה אותי בנימוס ובאמתלאות שונות ומשונות.
בוקר אחד באתי לאולפני 'המאפרה' והשמעתי לתלמודי התחלה של שיר, ותוך כמה רגעים הניגון פשוט היה שם. כאילו חיכה לרגע המתאים לבוא ולספר את הסיפור שלו. נכנס לתוך השיר, חיבר אותו, עטף אותו ומכאן הדרך ל׳עוקר הרים׳ הייתה קצרה.
׳עוקר הרים׳ הוא עוד נסיון לברור בין העיקר לטפל בעולמנו השפל, ולענות ולו במקצת, ובדרך השלילה, על אותה שאלה עתיקה ועיקשת: למה באתי לכאן בכלל, בשביל זה? לא יכול להיות".
אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם, עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל, שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק,
לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ.
כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר,
לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל, לְהִתְבּוֹנֵן.
אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר, לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ.
וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן, לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר,
וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן.
אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם, בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל, בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק,
לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ.
וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר, הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר,
לֹא יָדַעְתִּי, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר.
כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין, אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ.
