אוהו, איזו תקופה "לחוצה" עוברת על המדינה הזאת. אני לא יודע אם זה באמת נכון, או שכל הלחץ הוא בעיקר בתקשורת. לי נראה שאנשים ממשיכים את חייהם כרגיל, אמנם נזהרים ממה שצריך להיזהר, אבל אני לא מכיר אנשים שהם בחרדה מהסיפור הזה של התגובה האיראנית שצפויה לבוא.
יהיה מאוד מצחיק לגלות שאחרי איזו תקופה הם לא הגיבו כלום, או שיגיבו באופן של מה שנקרא: "דרדלה".
אבל גם זה לא מן הנמנע, שעם כל ה"אזהרות" למיניהן של כל מיני גורמים, זה בוא יבוא.
אני חושב שיש לדברים האלו משל פשוט – אדם שנותן סטירה לחבירו, אך מיד אחר כך מודיע כי הוא מוכן לתגובה, ומשכנע את סביבתו כי ככל הנראה תהיה תגובה, וכי אמנם "הוא ידע להגן על עצמו", ברור שהנקמה מצד ה"מוכה" בוא תבוא.
כל ההפחדות האלו לא שוות את עצמם, ואת המחיר שהן גובות. במישור אחד – אולי הלחצת העם, במישור השני – זה כמו הזמנת תגובה של האיראנים, וכלל במציאות הוא – מי שמזמין ומבקש מכות, בדרך כלל גם יחטוף אותן.
כמה עוול עושה התקשורת וכן אותם "בכירים", כשהם מלחיצים את העם. אתם רוצים להיות בכוננות גבוהה? חושבים שכך צריך? אין שום בעיה, אבל אין שום צורך בהפחדה הזאת של העם, וכמובן שאין צורך להזמין עלינו את התקיפה האיראנית. ככל שמדברים יותר על כך שאיראן תתקוף, או מדברים איך היא תתקוף, ומה היא תתקוף, וממשיכים לדון בזה - כך הציפיות למתקפה גדולה יותר ויותר, יעלו. וממילא, איראן גם תצטרך להוכיח את עצמה ולמלא את הציפיות האלו במתקפה גדולה.
כל זה בלי לדבר על העניין של ביטחון בה', שכל דיבורי הפחד האלו מנוגדים ניגוד גמור לערך של ביטחון בה'. מה יש? אי אפשר לסמוך על הקב"ה שיהיה טוב? שהוא נתן לנו כוחות להילחם? "וזכרת... כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", ואם הוא נותן כח – אז בוודאי נצליח.
ועוד – מי שנותן מכה לחבירו ביד רפה, ומפחד מהנקמה שלו, אז גם כשהוא נותן את המכה היא רפה, ולא רק זה, אלא שהוא מראה בכך פחד וחולשה, הגורמים לא להרתעה כי אם בדיוק ההיפך הגמור, כאמור.
"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו"!
– וכפי שמפרש הרד"ק שם –
"בעד עמנו - שלא יהיו לחרב ולשבי. ובעד ערי אלהינו - שלא יכבשו אותם אויבינו וישבו בהם , אם יתחזקו עלינו וינצחונו; ואם יעשו כן , לא יהיו ערי אלהינו אלא ערי אלהים אחרים. ויי' יעשה הטוב בעיניו - אנחנו נתחזק בכל כחינו למלחמה , ויי' יעשה הטוב בעיניו, כי ליי' התשועה."
וזו צריכה להיות התודעה היום, שנזכה.
