הסכם הפסקת אש עם חיזבאללה וממשלת לבנון. יש לו תומכים ויש לו מתנגדים. התומכים מוצאים בו נקודות חיוביות, והמתנגדים רואים בו אסון, שיוביל אותנו בעתיד למלחמה נוספת בלבנון. נעל"ד, גם אלו וגם אלו מפספסים את הנקודה המרכזית, והיא שבועת ה' לתת לעם ישראל את כל ארץ ישראל, והמצווה שצוונו לכבוש את הארץ ולירשה.
כתב הרמב"ן בספר המצוות מצוה ד'
מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ". ונכפל זה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם".
ופירט אותה להם במצווה הזו כולה, בגבוליה ומצריה, כמו שאמר: "וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת", שלא יניחו ממנה מקום.
בפסוק שהביא הרמב"ן "בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם". למדנו על הקשר בין שבועת ה' על הבטחת ארץ ישראל, לבין מצוותנו לירש אותה. אין אלו דברים נפרדים, אלא מצווים אנו לממש את שבועת ה' לאבותינו. מצוות ירושת הארץ היא על כל הכלול בשבועת ה'. הרמב"ן אף מדגיש שגבלותיה של המצווה כוללים את "אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן" עד נהר פרת.
רבש"ע משיב בנים לגבולם, וחפץ לקיים שבועתו. הוא גם מצפה מאיתנו, שנמצא את הדרך וההזדמנות לכבוש את ארץ ישראל "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". במיוחד הדברים נאמרים כלפי מקומות שחיילי צה"ל כבר נמצאים בהם, והם כבושים תחת ידינו.
גבולות הארץ שקבע הקב"ה אינם הגבולות שקבעו אומות העולם. הם הרבה יותר רחבים מהגבולות ששרטטו הגוים כ"גבולות המנדט", במסגרת ה"גבול הבינלאומי" שנקבע בחבר הלאומים ובאו"ם. שהרי, שבועת ה' ומצוות כיבוש הארץ, כוללים את כל הפסוק לעיל. ודאי שבמקומות שכבשו עולי מצרים, כלומר חלק ממדינת לבנון שבהם ישבו השבטים זבולון ואשר, חייבים אנו להזדרז לכבוש אותם, ליישב אותם ביהודים, ולספח אותם אל מדינת ישראל.
בשמחת תורה קראנו בתורה את המילים האחרונות שאמר הקב"ה למשה רבנו, וזה לשונם "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה". ה' מעורר אותנו לרשת את הארץ. מעורר אותנו בחבל עזה – נחלת שבט יהודה, ובדרום לבנון – נחלת השבטים זבולון ואשר. אסור לנו להסכים לשום הסכם המשאיר חבלי מולדת אלו ברשות זרים. ההסכם היחיד האפשרי הוא הסכם המגלם בתוכו ריבונות ישראל בכל חבלי ארצנו, והתיישבות יהודית לאורכה ולרוחבה.
