די להכלה

אנו עדים לקמפיין המזיק והמסוכן של פורום משפחות החטופים והנעדרים, להפגנות מדי מוצאי שבת, לבכיות, ולפרובוקציות. ברור לכולם שהקמפיין הזה מזיק. אבל מה כולם כותבים ואומרים? אנחנו מבינים את המשפחות, קשה להן וכו'. צריך להבין שלא כל המשפחות עומדות מאחורי זה, וכפי שהתפרסם בכתבה של 'הקול היהודי', ברור שזה המשך ישיר של מחאת קפלן ובלפור, שהמטרה שלהם היא להפיל את ביבי. כלומר, גורמים ציניים ומרושעים המעוניינים בהפסקת הלחימה ובטבח נוסף, וכן מעוניינים להפיל את ראש הממשלה הנוכחי. הכל פוליטי, לגמרי. לכן מספיק עם אמירות ההכלה איך ש"אנחנו מבינים את משפחות החטופים אך אנו יודעים שהקמפיין שלהם מזיק ומעלה את מחיר החטופים", אלא יש לעבור לשלב מאסיבי ונחרץ הרבה יותר במאבק. יש להאשים את המארגנים של הדברים האלה כי אינם רוצים באמת בחזרת החטופים, ולא לתת למשוואה שלימין לא אכפת מהחטופים ולשמאל כן להתקיים. המשוואה צריכה להיות הפוכה: לימין אכפת מהחטופים, אבל השמאל רק מזיק להם ולא אכפת להם מהם, והם מנצלים הכל לצרכים פוליטיים. שיתביישו להם גם חברי הכנסת מימין שבאים לעצרות החטופים, ונותנים לגיטימציה לכל הקמפיין המסוכן והפוליטי הזה. הגיע הזמן להפסיק לחבק את המשפחות, ולהתחיל לצאת חוצץ נגד מובילי הקמפיין ומי שמשתף איתו פעולה. הגיע הזמן להתחיל להוריד את השלטים של "החזירו אותם עכשיו" מהרחובות, לתעד את זה ולשתף ברשת. יש להתחיל בקמפיין "השמאל מזיק לחטופים", או משהו דומה כזה. אם נפסיק להתנצל ולהיות כאלה מכילים ומסבירים, ילדי הכאפות של כולם, ונתחיל להילחם באמת, תוך מוכנות לשבור את הכלים, אז אולי, אולי, יש לנו סיכוי שנצליח וננצח. הרי אנחנו אלה שיודעים מה טוב למדינת ישראל, בניגוד לאחינו המבולבלים בשמאל, ובניגוד לאלה שעושים בהם שימוש ציני ופוליטי בשביל מטרותיהם האישיות, ומלבים את האש.

לו הייתי יודע לאייר קריקטורות, הייתי עושה קריקטורה של "אבולוציה", בסדר עולה או יורד: שרואים את מחאת בלפור, ולאחריה עומדת מחאת קפלן, ולאחריה מחאת החטופים. אולי גם הייתי מוסיף לפני את מחאת הקוטג', שכך זה מראה שאכפת להם רק מעצמם, ומכך שהם רוצים להיות בשלטון. אולי אל הדמויות הייתי מוסיף בועת דיבור או מחשבה: שכל דמות אומרת "להעיף את ביבי", וכך רואים רק את התצורות השונות של זה כפי שזה מתבטא במחאות השונות.   

בנוסף, עלינו ליזום פעולות "התקפיות", ולא רק להילחם נגד מה שהשמאל מציע, אלא להציב את היעדים בעצמנו. ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. אל לנו להתרגש מדמעות התנין המעושות (או הלא מעושות) של הקמפיינרים האלה והמשפחות שמתלוות להם, ובגלל זה חלילה להימנע מלתקוף אותם ואת הקמפיין המרושע שלהם, כי אנחנו מרחמים עליהם ומפחדים שייפגעו. עלינו להוביל בראש, לדרוש שההחלטות יתקבלו על ידינו, ולא לפחד לתקוף בקול רעש גדול את הרשעים ואת מי שנמשך אחריהם. זכרו: כל רחמים על משפחות החטופים, הרי זה התאכזרות לחטופים עצמם, והרחקת האפשרות לשחרר אותם, ולמנוע את הטבח הבא.

טרנספר – מרצון?

השבוע, בכנס הניצחון בירושלים, כאשר נאם השר איתמר בן גביר, צעקו לעברו מהקהל: "טרנספר!". אך הוא "תיקן" אותם ואמר "מרצון, רק מרצון". אני מקווה שזה נובע מתוך מחשבה טקטית בכדי לגבש קונצנזוס רחב לפחות למהלך של הגירה מרצון, ולא מתוך התנגדות עקרונית להגירה שאינה מרצון. ואולם, גם מבחינה טקטית, לענ"ד, יש בזה טעות. ראשית, זה חוטא לאמת. התורה ציוותה אותנו לגרש את הגויים היושבים בארצנו, בין מרצון ובין שלא מרצון. שנית, מה יהיה אחרי שיעזבו מספר מסויים של עזתים – מה נעשה עם אלו הרוצים להישאר? מן הסתם זה יהיה מספר לא קטן. שלישית - ככל שתמתח את גבולות השיח לצד אחד, ככה יותר ויותר יתקרבו אליו. כלומר אם הוא יכריז שהמטרה היא טרנספר כפוי, אז יתנערו ממנו ויגידו כולם: לא, אנחנו מסכימים רק מרצון. וככה לפחות יהיה מרצון. ברגע שהעמדה הכי קיצונית בצד הימני היא רק מרצון – אז כנראה שיהיה פחות מזה. לכן חשוב למתוח את גבולות השיח אל עבר האמת, ולא לשנות מהאמת כהוא זה, וככה יתקרבו אל האמת יותר ויותר, בעזרת ה'. חוץ מזה, שהאמירה "מרצון", ושאין קולות כ"כ שמושמעים בימין בעד הגירה כפויה – עלולה להביא לתרחיש מסוכן – בו יתנו להגר, אך חלק מה"פלסטינים", שיאחזו ברצינות דתית מוסלמית יתעקשו להישאר – זו תהיה סכנה ביטחונית איומה אם לא יכפו עליהם להגר. דווקא אלו הם האנשים שאנו רוצים שיהגרו, אלה בעלי התפיסה שהם צריכים להישאר פה. ברור שגם אלה שלא חושבים כך צריכים להגר, ולו מהסיבה של הצפיפות הנוראה של האוכלוסייה, שמובילה לטרור ולאבידות קשות כשמנסים לסכלו. וזה בלי להזכיר את צו התורה: והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם, וכפי שכותב רש"י: "והורשתם – וגרשתם"!