הגיע הזמן להחליף דיסקט

הפיגוע היה רק עניין של זמן ומיקום. את זאת ידע כל מי שעיניו בראשו ועוקב כמה שנים אחר הנעשה במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט. למרות גל הפיגועים הרצחני בכל תקופת שביתת הרעב של המחבלים, וההסתה הנמשכת כל העת כנגד יהודים ברשתות הערביות ומפי כלל הפלגים והארגונים הערבים ובראשם מכחיש השואה אבו מאזן, החליטו ראשי מערכת המדינה להעניק שורת הקלות ומחוות לערבים לחודש הרמדאן המוסלמי.

שעות ספורות לפני הפיגוע המשולב בו נרצחה הדר מלכא הי"ד, התפארו במשטרה ובצה"ל בכניסת אוטובוסים בקו ישיר ממרכזי הערים הערביות ביהודה ושומרון לירושלים לתפילות בהר הבית, שמהווה כבר שנים כר הסתה פורה לטרור האיסלאמי. 

גם מעזה הגיעו במהלך הרמאדן מאות ערבים, וזאת בזמן שגופותיהם של חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול עדיין מוחזקות בשבי החמאס, כמו גם האזרח אברה מנגיסטו. לאחר הפיגוע הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים יואב פולי מרדכי כי בוטלו 250 אלף אישורי כניסה לישראל והמשטרה עצרה כ-350 שב"חים באזור העיר העתיקה.

הערבים, למי שטרם הבין את כללי המשחק כאן, מפרשים את הפעולות הללו של ישראל כחולשה. כאשר במקביל לשנאה התהומית ליהודים ולישראל, ישנה מתיחות חריפה בין "הרשות הפלסטינית" לחמאס, דבר שרק מגביר את המוטיבציה לבצע פיגועים מצד המזוהים עם הארגון. גם הדיבורים אודות משא ומתן מדיני ידועים כ"סגולה" לפיגועים רצחניים.

חודש הרמדאן המתואר באיסלאם כחודש התעצמות דתי, מהווה זמן מועד לטרור. אולם במערכת הביטחון ממשיכים בעצימת העיניים ובטוחים כי עוד כמה אישורי כניסה יביאו לשלום ואהבה מצד השכנים. פעם אחר פעם אנו נפגשים בהלוויות כואבות שטופחות על פנינו ומזכירות את המציאות.

מי שעוקב אחרי האירועים בשטח, יכל לשים לב להתחממות ועלייה במספר האירועים כבר ביום חמישי האחרון. מלבד הפיגוע ביום שישי, התרחשו מספר פיגועי ירי ביממות האחרונות, אתמול בסמוך לתקוע, בנוסף במחסום סאלם בגזרת ג'נין ואל ערוב בגוש עציון. בליל שבת התרחש פיגוע דקירה, ומספר ידויי האבנים ברחבי יהודה ושומרון וירושלים זינק.

במזרח ירושלים הלילות חמים כבר זמן רב, ובשער שכם מותקפים שוטרי מג"ב על בסיס לילי, לפעמים במכות ולפעמים בקללות. נוכחות מוגברת של עשרות אלפי צעירים ערבים העושים דרכם להר הבית מעלה את המורל ברחוב סולטאן סולימאן, ושוטרי המג"ב נבוכים.

"נקמה צריכה להיות חלק מתורת הלחימה שלנו"

בצה"ל צריכים להחליף דיסקט. אחרי הפיגוע הרצחני יצא הצבא למבצע חטיבתי בכפר דיר אבו משעל ממנו יצאו המרצחים. התוצאות ביחס לפיגוע היו מגוחכות בעיניים ערביות. כלי רכב הוחרמו, בתי המחבלים מופו, ובעיקר - מאות ערבים יידו אבנים ובקבוקי תבערה על הכוחות כמעט ללא הפרעה. החיילים גם תלו כרוזים בכפר.

מי שהזכיר בשבוע האחרון, לפחות בדיבורים, תורת לחימה יהודית ונקמה ממוסדת, היה דווקא מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' עמירם לוין, המתמודד על ראשות מפלגת העבודה בימים אלו.

בתוכנית 'המקור' בערוץ 10 הוא התייחס לפעולותיו כמפקד סיירת מטכ"ל והזכיר שוב ושוב את רצונו העז לנקמה במסגרת פעילות צבאית. בדבריו תיאר פעולה שהגה לאחר הפיגוע הרצחני במלון סבוי בתל אביב.

"ניסיתי לשכנע והבאתי תוכנית בוסרית לגמרי, לקחת מלון בביירות על החוף, לפנות את האנשים, להפעיל את אזעקת החירום מפני שריפה ואחרי שכולם יצאו נרים את המלון".

"אני אומר שברמה מסוימת, בלחימה בטרור, נקמה זה בסדר. והיא הרבה יותר טובה מהבלוף הזה שנקרא הרתעה. נקמה צריכה להיות חלק מתורת הלחימה שלנו. אני רציתי גם לנקום כשהרגו את ארז גרשטיין. 48 שעות חשבתי רק על דבר אחרת: איך לנקום בהם. ולא היה עם מי לדבר".

לאחרונה התגלגלה לידי חוברת המספרת את סיפורה של משפחת גולדשטיין, ממקימות גבעת שאול בירושלים. לא רבים יודעים, אך עם תחילת מלחמת העולם הראשונה,  החליטו ערביי דיר יאסין לערוך פוגרום ולחסל אחת ולתמיד את השכונה היהודית החדשה.

בניסי ניסים ניצל אבי משפחת גולדשטיין מהפורעים שצרו על ביתו ואף ירו באקדח אל הדלת, והצליח להזעיק שוטרים טורקים.

הללו ידעו כיצד לטפל ברצחנות המקומית. לאחר שהניסו את הפורעים מהשכונה, הגיעו כוחות טורקים לדיר יאסין והובילו עשרות גברים מהכפר לתחנת המשטרה, שם הולקו במגלבים ברחובה של העיר.

לאחר שהתברר כי ראש כנופייה ירדנית, קרובו של אחד הפועלים הערבים בגבעת שאול, הובא כרכש מיוחד מירדן והיה אחראי להתקפה, הודיע המושל המקומי כי לדיר יאסין יש מספר שעות להסגירו, אחרת לא תישאר בכפר אבן על אבן. בתוך זמן קצר הוא הוסגר ונידון למוות. נקודה למחשבה.