{א} כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
גם במלחמה עצמה, מכריז כהן משוח מלחמה בפני הלוחמים דברים דומים:
{ג} וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: {ד} כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:
התורה מלמדת אותנו, שכאשר אנו יוצאים למלחמה מול אויבים, לא לפחד מהם. למרות שיש להם נשק רב, סוס ורכב וחיילים רבים, יכולים אנו לסמוך על ה' יתברך.
הרמב"ם פוסק פסוקים אלו, לא רק כעצה טובה, אלא גם כציווי לא תעשה. וזה לשונו (הלכות מלכים ומלחמותיהם ז,טו):
וְכָל הַמַּתְחִיל לַחְשֹׁב וּלְהַרְהֵר בַּמִּלְחָמָה וּמַבְהִיל עַצְמוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר 'אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם'. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל דְּמֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִין בְּצַוָּארוֹ. וְאִם לֹא נִצֵּחַ וְלֹא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁשָּׁפַךְ דְּמֵי הַכּל. שֶׁנֶּאֱמַר 'וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ'. וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה 'אָרוּר עשֶֹׁה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה' וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם.
סוג האויבים וכלי הנשק שעליהם ציוותה התורה לא לפחד מהם, משתנים מדור לדור. התורה כתבה "סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ", והיום דין זה יקויים בטנקים, מטוסים, וטכנולוגיה מתקדמת משלנו.
גם אותו "עַם רַב" הנלחם ממך משתנה מדור לדור. בימי קדם היו בארץ עמי כנען, ובסביבותיה היו עמון, מואב, אדום, מדין, צידונים, אשור וארם, והיום נמצאים בארץ ובסביבותיה עמים אחרים שאיתם אנו במלחמה.
אפשר להרחיב את הדברים לא רק ביחס לאוייב שאיתו יש לנו מלחמה ישירה, אלא גם בנוגע לאומות הלוחצות עלינו שלא להילחם כראוי. על פי זה צריך להוסיף בימינו "כי תצא למלחמה על אויבך, וראית: איראן ושלוחתיה, רוסיה, אירופה, ארה"ב, האו"ם, ביה"ד הבינ"ל וחבריהם, גם מהם לא תירא, כי ה' אלוקינו עמנו".
ולכאבנו, יש גם גורמים בתוכנו המפריעים לצה"ל להילחם. הם פוגעים בלוחמים שמחרפים נפשם, מתסכלים את החיילים המלאים רוח לחימה, ומונעים מצה"ל לנצח. גם עליהם צריך לכתוב את הפסוקים שוב:
"כי תצא למלחמה על אויבך, וראית: נציג הפרקליטות, יועץ משפטי, פצ"ר, עיתונאי, שופט ודומיהם, לא תירא מהם, כי ה' אלוקיך עמך".
וכדברי הרמב"ם לעיל, " וְאִם לֹא נִצֵּחַ וְלֹא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ..." – כלומר אם הם גורמים לנו לא לעשות מלחמה כראוי, הרי הם כמי ששפכו דמי הכל, וכל דמי ישראל תלויים בצווארם.
