כל אברך – נשק על ירך

הדברים נכתבים סמוך לשמיעת הידיעה על הפיגוע הנורא באלעד, עוד פיגוע בו קפחו את חייהם יהודים יקרים חפים מפשע בגלל אכזריותם של אלו, אשר סרבו להוציא את האויב הערבי מארצנו. ושוב מדובר במקום חרדי, כשעדיין לא יבש דם הנרצחים בבני-ברק, וגם בירושלים לא מעט מהנרצחים בפיגועים ומהפצועים והחבולים בעקבות פראותם של בני השפחה משתייכים לציבור החרדי. ומתגנב ללב החשש, כי המחבלים מחפשים דווקא יהודים בעלי זהות חרדית, והתופעה אומרת דרשני.

שתי סיבות יכולות להיות לדבר, האחת היא אות כבוד לנו, אבל השניה – חייבת לעורר מחשבה ופעולה. הסיבה האחת היא, שהאויב מחפש קרבן שנראה במובהק כיהודי. היו לא מעט 'תקלות', בהן ערבים פגעו באחיהם במקום בנו, וחזות של יהודי חרדי מבטיחה שהקרבן אכן יהיה יהודי. לא רק זאת, אלא שהיהודי החרדי עם לבושו המיוחד מסמל עבור שונאי ישראל את המטרה לשנאתו, וכפי שכולנו רואים בקריקטורות האנטישמיות בעולם הערבי, שכאשר רוצים להשמיץ את ישראל, מציירים את הישות הציונית בדמות החרדי כסגנון ה'דער שטרימער' הנאצי. ככל שינסו להבדיל בין 'חרדים' ל'ציונים', האויב מבין היטב, שאין מקום לאבחנה זו, וחבל שאנו זקוקים לעיתים לשונאינו שיזכירו לנו זאת.

אך הסיבה השניה לבחירת המחבלים בקרבנות חרדיים מחייבת אותנו לחשבון נפש עמוק. חרדים, כך ידוע, אינם נושאים כלי-נשק, ואינם יודעים להשתמש בהם. ואמנם, השרות בצבא אינו דבר שיכול לבוא בחשבון עבור יהודי חרדי שאינו מעוניין להתערות בתוך סיר הרפש ששמו 'כור ההיתוך הישראלי', וכל מי שרוצה לשמור על צורת בן-תורה או אפילו צורה של יהודי ירא שמים – אינו יכול להתגייס לצבא, אשר משמש ביד שונאי התורה כלי להרס הנשמה היהודית של בחורים צעירים. אך אין פרושו של דבר, שחרדים לא אמורים לדעת להשתמש בנשק! כל מי שחי בארץ הזאת מבין, כי המלחמה באויב הערבי אינה מוגבלת לשדה הקרב הצבאי, ובכל רחוב, בכל סמטה, בכל בנין המלחמה יכולה להתלקח, וכפי שראינו לפני שנה בערים המעורבות בעת מבצע שומרי החומות, והיהודי החרדי, בהיותו בלתי-חמוש, מהווה טרף קל לרוצחים המתועבים.

לכן מחובתנו לדאוג לשינוי המצב מעיקרו! כל אברך – נשק על ירך! כל בחור ישיבה, כל יהודי אשר חזותו מעידה על היותו בן-תורה – חייב ללמוד את מלאכת היריה ולהיות דרוך בכדי לפגוע ולהרוג כל מחבל פוטנציאלי. ויותר מכך – מכיון שהציבור החרדי לא שתה מהבארות המורעלים של התרבות המערבית, ולא היה חשוף ל'קוד האתי' המטורף של צבא התבוסתנים, של אלו המבקשים לשמש ככוח או"ם ושאינם מעוניינים כלל בנצחון מול האויב – בהיות הציבור החרדי פטור מכל העונשים הללו, מובטחני שחרדי שיחזיק נשק ילחם בצורה מועילה הרבה יותר מול כל מחבל שיבוא. יהודי חרדי עם נשק יכוון לראשו של המחבל, יירה על-מנת להרוג, ולא יחוס על חיי האויב. וחשוב מכך – יהודי שלמד תורה יודע, כי הארץ היא שלנו, וכי אנחנו צודקים במאבק מול האויב. האמונה בצדקת הדרך היא מה שכה חסר לאחינו התועים, אבל מי שמבין את משמעות חיינו פה – לא יהסס לתקוע למחבל כדור מדויק בין שתי העיניים.

כל אברך – נשק על ירך. זהו צו השעה. ומוטב שזה יהיה בהקדם האפשרי, כדי שנצליח למנוע את הפיגוע הבא!