ידיעה חדשותית צדה את עיני, ומהמלים הראשונות שלה חשבתי, שאולי משהו השתנה בראשים העקומים האחראים לקונספציה, לטבח, לבזיון וכעת לעסקת הכניעה. וכך פותחת הידיעה –
"בשב”ס הפיקו לקחים מעסקת שליט". לשבריר שניה חשבתי שהנה, סוף סוף מודים באולת שנעשתה, סוף סוף מכירים באסון שהתרחש עלינו בגלל הכניעה לגחמותיהם של אנשי שמאל רדיקלי שנצלו בציניות מצוקה של משפחה כדי להתעלל במדינה שלמה ולהפקיר את בטחוננו. אולי סוף סוף הבינו, שנצחון על האויב הוא ערך, שאם רצוננו לחיות כאן – עלינו לבכר את טובת כלל ישראל ולפני הכל להכיר בכך שיש כאן מלחמה בין עמים ולא עסק עם כנופית שודדים שמנהלים אתם משא ומתן על מחיר של חטופים.
שבריר השניה חלף, וכאשר קראתי את המשך הידיעה, הקצתי מהחלום המתוק. וכך נכתב –"בשב”ס הפיקו לקחים מעסקת שליט ונערכים למנוע מראות של סימני ניצחון מהאוטובוסים. לשם כך, מסתמן כי האסירים יוסעו באוטובוסים עם חלונות מושחרים או ללא חלונות עליונים על מנת למנוע סימני v".
הבנתם, רבותי? הפיקו את הלקחים מעסקת שליט... הבעיה בעסקת שליט הייתה מראות הנצחון של המחבלים מהאוטובוסים. הלקח הוא להשחיר את החלונות...
כמה קל להשחיר חלונות, כמה קל לטמון את הראש בחול ולחשוב, שהבעיה בעסקת שליט הייתה סימני נצחון של האויב, וכמה קשה להבין, כי מאחורי הסימנים הללו עומד משהו מהותי, שמאחורי הסימנים הללו עומדת תבוסה ישראלית מחפירה, הנובעת אך ורק מתפיסה מערבית אנטי-יהודית של רחמנות על האויב, אי-הכרה בעצם מצב המלחמה בין העמים, התכחשות ליעוד שלנו כאומה, הזדהות עם הנרטיב הפלשתינאצי, כאילו אנחנו עם כובש בארצו, וטמטום הנרכש רק אחר שנים רבות של שטיפת מח פרוגרסיבית.
הפיקו את הלקחים מעסקת שליט? מישהו באמת חושב, שאילו יחיא סינואר היה משתחרר באוטובוס עם חלונות מושחרים, הטבח בשמיני עצרת היה נמנע? מישהו באמת חושב, שהעזתים לא יודעים לייצר תמונות נצחון מוצלחות בהרבה ממה שאנחנו מאפשרים להם באוטובוסים? מישהו באמת אויל עד כדי כך?
כנראה, שכן. ההילה שהייתה קשורה לראשיהם של ראשי מערכת הבטחון כבר מזמן התגלתה כאשליה אופטית. מדובר באנשים חלולים, חסרי מעוף, שאינם יודעים עבור מה הם נלחמים, ואילולא המשכורות השמנות וההטבות המופלגות שזוכים להם אנשי הקבע – אף אחד מהם לא היה טורח לשרת את האומה. וכל עוד נמשיך לחשוב, כי באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, תל"ג גבוה ויחסים דיפלומטיים שגולת הכותרת שלהם היא חיבוק הדב מהממשל האמריקאי – וככל שהדב מחייך יותר, כך החיבוק יותר מרסק את עצמותינו – כל עוד נמשיך לחשוב שבאמצעות כל אלו ננצח את האויב הפרימיטיבי והנחשל העומד מולנו, נגלה שוב ושוב, כי רוח הלחימה, האמונה בצדק הדרך, ומעל הכל – ההבנה כי זוהי מלחמת דת עם כל המשמעות הכרוכה בכך – אלו הם הגורמים שיכריעו את המערכה, ובאלו, לדאבוננו, אנחנו מצויים בנחיתות איומה.
סימני ה-v של המחבלים אינם התופעה, אלו הם רק הסימפטום של האסון המתרחש עלינו. השחרת החלונות לא תועיל כאן. צריך להשחיר להם את החלום, את החזון של חיסול ישראל, צריך להשחיר להם את כל המציאות ולהביא אותם להבין, כי עתידם אינו בארצנו. לשם כך לא משחירים חלונות, לשם כך עורכים רפורמה מקיפה במערכת החינוך הישראלית. תחת להיות אומה של היי-טק וסטארט-אפים, נהפוך לאומה הדבוקה בבוראה, מייצגת אותו מעל במת ההיסטוריה, גאה במורשתה ובטוחה בצדקת דרכה במאבק על הארץ הזאת.
רק כאשר כל ילד יהודי יקום בבוקר ויאמר בכוונה ובדבקות – "אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו" – אז נהיה בדרך לנצחון. רק כאשר נמשיך בתפילה ונאמר את הפסוק מצפניה (ג כ) - "בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם לְעֵינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר ה'" – כאשר נאמר אותו ונבין, שאכן שב ה' את שבותנו ועשה אותנו לשם ולתהלה בכל עמי הארץ – אז כבר לא נמנה לתפקידי מפתח במערכת הבטחון טכנוקרטורים חלולים, הסבורים כי תפקידם הוא 'לעשות סדר' ולהיות כעין כח או"ם הדואג לשקט בין יהודים לערבים.
רק כאשר כל אחד מאתנו יפנים את הפסוקים מנחמיה (ט ז-ח), אותם אנו אומרים בכל יום לפני שירת הים – "אַתָּה־הוּא֙ ה' הָא-ֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם. וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֙קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה" – כאשר נאמר זאת ונבין, כי אכן הקים את דברו, כי אכן צדיק הוא, כי אכן כרת עמנו את אותה הברית – אז נחדל מעסקאות מופקרות וממילא גם לא ימצאו רעיונות אויליים כמו השחרת חלונות בנסיון פתטי לגמד את התבוסה התודעתית.
כאמור, מהחלום הקצרצר שחלמתי בקוראי את המלים הראשונות של הידיעה, הקצתי די מהר, אבל מהחלום של הפיכת המדינה הגויית דוברת העברית הקרויה 'ישראל' למדינה יהודית אמיתית – איננו רשאים להקיץ. חבל שצריך לשלם בקרבנות כה רבים עד שהמון העם יצטרף לחלום ויגרום לו להתגשם. אבל זאת עלינו לזכור, כי מדובר בכורח ההיסטוריה, בתכנית האדירה של בורא עולם להביא את העולם לתכליתו, ואין גורם בעולם שיוכל לעצור זאת. לא החמאס והחיזבאללה, לא ביידן ולא טראמפ, וגם לא השלטון האוילי שמנסה לברוח מיעודנו.
