גם בשבועות האחרונים, כמו לפני כל מערכת בחירות, התגייסו כמעט כל הכוחות במחנה ה"ערכי-לאומי" לעודד אנשים להצביע למפלגות "לאומיות", להגיע להפגנת הענק, ליצור אוירה שתגרום לבחירה של "נבחרת לאומית".
זה לא רק הפעם, זה כל מערכת בחירות מחדש. מי שלא מצביע, הופך להיות הזוי ומופעלים עליו כל הלחצים. משפטים כמו "לא משנה לאיזו מפלגה, העיקר שתחזק את המחנה הלאומי" מופרחים לחלל האוויר. דפים, עלונים, פליירים ומה לא מתגייסים יפה מאוד לטובת העניין. ובאמת, כמו שאמרו אנשי הבית היהודי - אנשים "נכנסו מתחת לאלונקה" כדי להציל את המחנה הלאומי.
ובימים אלו, כמו ברוב הפעמים שאחרי מערכות הבחירות, מסתכלים אנשי המחנה "הערכי-לאומי" על תוצאות הבחירות בסיפוק גדול, גם אם לא מלא, ומברכים על ההזדמנות הפעם ליצור "ממשלה לאומית" אמיתית. כך היה אצל ביבי ב-96, כך אצל שרון, כך גם בקדנציות האחרונות, וכך גם היום. הציבור רואה כי "המחנה הלאומי" ניצח, ומתחיל לפנטז על "ממשלה לאומית" שתקום תוך שבועות ספורים.
אך האמת היא שבכל פעם, במוקדם או במאוחר, הציבור הזה מרגיש החמצה. פה הממשלה "הלאומית" ממשיכה את אוסלו ומבצעת את הסכם חברון. פה ממציאים "את דוחות טליה ששון", פה מבצעים את "הגירוש מגוש קטיף", פה יוצרים "הקפאה", ופה הורסים יישובים כמו מגרון והאולפנא, לא מיישמים את "דוח אדמונד לוי", משחררים מאות מחבלים ובפועל ממשיכים בהקפאה שקטה. תמיד גם נמצאים התירוצים - פה התקשורת היתה נגדנו, פה היה את התיקים של שרון, פה היה לחץ אמריקאי, ופה הליכוד או הבית היהודי לא היו מספיק גדולים. אבל איכשהו בהתחלה כולם בטוחים שנבחר שלטון "לאומי" ובסוף מתרצים מה גרם לשלטון הזה להתנהג בצורה לא לאומית.
כולם גם יודעים לדקלם תמיד שהבעיה היא לא רק בכנסת אלא בתקשורת, בבית המשפט, במערכות הביטחון - והנה בפעם הבאה שנצביע למפלגות "לאומיות" יותר, אזי הם יטפלו במערכות האלו ויוכלו לשלוט. האמת היא שכולם צודקים - המערכת השלטת במדינה מאז ומתמיד לא התחלפה והיא משתמשת בזרועות של התקשורת, המשפט ומערכות הביטחון כדי להגן על עצמה.
עוד משהו שחשוב לדעת - שהאיום הקיומי האמיתי על מערכות השלטון במדינה אינו האיום האירני או הקמת מדינה פלשתינית, אלא האיום הקיומי כיום הם שני דברים שמשום מה מסכנים את מעמדו של השלטון - "הר הבית" ואנשיו (וראו איך הודח פייגלין מהכנסת בלי שהצליח לשנות כהוא זה מה"סטטוס-קוו"), ו"בין יצהר לאיתמר" - האנשים עם הפאות הגדולות שמצהירים קבל עם ועדה שחוקי התורה עומדים מעל חוקי המדינה (החרדים אמנם קרובים להגדרה זו, אך משיקולי תפיסות עולם שונות, לא באמת מהווים איום כיוון שאין להם עניין לייצר משהו חלופי).
"כלי הנשק" של מערכות השלטון כנגד איומים אלו הם התיקים החשובים באמת בממשלה - משרת ראש הממשלה, תיק המשפטים, תיק הביטחון והתיק לביטחון פנים (ואולי גם תיק התקשורת, על אף שמעבר לרפורמות הסלולר, לא ברור לי כמה גדולות סמכויותיו). אם נשים לב, בכל הממשלות בעשורים האחרונים, האנשים שאיישו את תיקים אלו הם אנשים שנאמנותם למערכת גדולה מנאמנותם לערכים הלאומיים שלהם. ביבי ושרון מיהרו למנות לתפקידים אלו את האנשים שיהיו הנאמנים ביותר למערכת, ולא יעזו לטפל במערכות אלו, כפי שהמחנה ה"ערכי-לאומי" מצפה. זה או אנשים שמזדהים לגמרי עם המערכת (דוג' מאיר שטרית, פואד, ציפי לבני, אהרונוביץ', ובוגי יעלון [שלמשל למרות שהתנגד ערכית לגירוש מגוש קטיף, הכין את כל הגירוש מא' ועד ת']) או אנשים שמפחדים להתעסק איתה (למשל יעקב נאמן או עוזי לנדאו).
היוצא מכל זה הוא שלמרות האשליה או התקווה שבשבועות הקרובים תוקם ממשלה "לאומית" שתוכל באמת לטפל במערכות הללו, ביבי הולך לאייש בכל אחד מתיקים לו את האנשים הנאמנים למערכת מהליכוד ( לדוג' בוגי, בני בגין, גלעד ארדן, יובל שטייניץ, צחי הנגבי, גילה גמליאל, מירי רגב [נכון שבקדנציה האחרונה היא העלתה את נושא הר הבית לכותרות, אך תזכורת - בעבר היא נכנעה למערכת ודיבררה את הגירוש מגוש קטיף כדוברת צה"ל, כך שכנראה תקבל גזרת דומיה גם בנושא הר הבית אם תתבקש כך מהמערכת]) או שימצא לכך אנשים ראויים מ"הסמן השמאלי של הממשלה", שכנראה תהיה מפלגת כולנו (למרות שביבי היה רוצה את לפיד בממשלה, נראה לי שהפעם יהיה לו קשה להכניס אותו).
למה ביבי צריך את זה? ביבי תמיד רואה את היום שאחרי. הדבר האחרון שביבי רוצה זה להקים עליו את המערכות הללו במשך כל הקדנציה, ואז באמת יוכלו להצליח להדחתו - לא רק בעזרת התקשורת, כמו שעשו עכשיו, אלא גם בעזרת מערכת המשפט בעיקר (בממשלה האחרונה ביבי סינדל זאת על ידי מינויה של ציפי לבני לתפקיד החשוב הזה, כך שלכל אורך הקדנציה, חוץ מהחודשיים האחרונים, הם לא הציקו לו). כדי למנוע זאת הוא צריך לשבץ לתפקידים אלו את האנשים הכי "שמאלניים" או הכי מיישרים קו עם המערכת. לכן גם אין סיכוי שבנט, איילת שקד או אורי אריאל יקבלו את אחד התפקידים האלו (גם כשהיו להם 12 מנדטים) - כי זה מאוד "ירגיז" את המערכות.
איני נביא, ויכול להיות שאתבדה, אך למיטב הבנתי (גם אם תקווותי היא אחרת), כך זה עובד במשך למעלה מ-20 שנה, אם לא יותר - ואין סיבה שזה לא ימשיך כך. תוכלו לבדוק אותי בשבועות הקרובים.
אז אם התמונה הולכת להיות עגומה גם עכשיו - מה אפשר לעשות? האמת היא שלא איש בשורות אנוכי יותר מדי, אבל עצם ההפנמה של זה, וההורדה של זה לפועל, לדעתי תורמת כבר הרבה למציאת פתרונות. האמת היא שהיחידים שמציגים פתרונות לזה אלו אותם 2 "איומים" - גם יצהר וגם אנשי הר הבית (שמייצגם כיום הוא פייגלין) מנסים להקים אלטרנטיבות שיוכלו יום אחד להחליף באמת את המערכת השלטת במדינה. לצערי, הם מאוד קטנים, ואני לא בטוח אם יש להם מספיק כח לכך, אך אולי אתבדה והם יצליחו במאבק החשוב הזה שכל אנשי המחנה "הערכי-לאומי" מייחלים לו באמת.
כתבה חשובה ונוקבת 5 ז' ניסן תשע"ה 00:17 צביקי מגוש שילה
דרך חיים! זה הפתרון! 4 ד' ניסן תשע"ה 13:42 לאבישי
מה אפשר לעשות? 3 ד' ניסן תשע"ה 01:17 אבישי
איזו ערימה של קשקושים ימניים מיליטנטים 2 ב' ניסן תשע"ה 14:25 די להשתלט על המדינה!
אהרן כתבת יפה! מסכימה איתך על כל מילה 1 ב' ניסן תשע"ה 13:24 מירן