אתם הזויים!

בזמן שברקע מתעדכנים במצב הפצועים, העלו אתמול בערב בכלי התקשורת השונים לראיונות בזק גורמים "בכירים" בהווה ובעבר במערכת הפוליטית והצבאית. כל אחד פורש את משנתו באשר לאופן הפעולה הנחוץ מצד ישראל לטיפול במצב הביטחוני החמור. זה בכה וזה בכה: זה מסביר למה חשוב לחזק את אבו מאזן כגורם ממתן וזה חוזר על החשיבות להילחם ב"טרור היהודי". זה חוזר ומאשים את ההסתה ברחוב הפלסטיני וזה מבקש לחדש את הבנייה ביו"ש.

ואני לתומי, לרגע קט, הצלחתי להשתחרר מכבלי הריטואל הזה, שמחייב לסמוך על אותם "בכירים" מעונבים, ותמהתי לעצמי: מה בכלל ההיגיון להפנות אליהם שאלות של "מה לעשות עכשיו"? מדובר באנשים שיושבים כבר שנים בצמתים של קבלת החלטות וקביעת מדיניות, ובכל אותן שנים ממשיכים האויבים שלנו לפגוע בנו כל אימת שמתחשק להם. האם ייתכן שנשאל את המנתח שכשל בעשרות ניתוחי מוח כיצד לנהוג באשר לגידול ממאיר שהתגלה בראשנו?

התמיהה הזו התחדדה לי עוד יותר כשנזכרתי בטענות של רבים איתם דיברתי על הקמת הנהגה תורנית וסידור חיי הציבור על פי התורה. "מדובר במחשבה הזויה", אמרו רבים. "איך אפשר להעדיף אנשים שבקושי יודעים להפעיל מחשב על פני אנשים שמנוסים כל כך בביטחון ובמדיניות חוץ", גחכו אחרים.

כל שם שמתווסף לרשימת ההרוגים הארוכה מחזק עוד יותר את הפניית האצבע המאשימה בהזיות לכיוון ההפוך בדיוק: אתם שסומכים על המנהיגים הכושלים שיידעו איך לחלצנו מהמצב, אתם הזויים! אתם שמאמינים שהמקצועיות החלולה של הצבא יכולה למגר את שאיפות אויבינו, אתם הזויים! אתם שמתייחסים ברצינות וביראת כבוד לאלוף פיקוד שתחת חסותו חיילים מסכנים את חייהם בשביל לא להסתכן במשפט צבאי ובגיחוך לאנשי תורה שמציבים חזון של הנהגה תורנית, אתם הזויים!

מי שמדגיש תוך כדי הספד ההרוגים כמה אנחנו סומכים על כוחות הביטחון שיעשו את עבודתם, הוא לא רק כישלון אינטלקטואלי ואדם לא רלוונטי, אלא גורם שמחזק את ההנהגה המסוכנת שקיימת כיום לעם ישראל.

כשדם יהודים נשפך כמים בכל פינה בארץ צריך להיות עיוור בשביל להתעלם מהצורך בשינוי טוטאלי של כיוון החשיבה. העיוורון הזה יכול להיות מולד ויכול להיות נרכש. לפעמים אנחנו מעדיפים ללכת כעיוורים אחרי הנהגה כושלת רק בגלל שאין לנו את כוחות הנפש לשינוי חיצוני ופנימי גם יחד. מהעיוורון הזה הגיע הזמן להתפקח. כבר לא מדובר בדיון אידיאולוגי אלא בפיקוח נפש של ממש!