אחר מיטתו של צדיק

ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש. ההלם, הכאב והזעזוע על הסתלקותו של הצדיק לא ניתנים לתיאור. עוד יסופר רבות על גודל אהבת ישראל של מו"ר הרב יורם אברג"ל זצ"ל.

במשך שנים ארוכות כמעט לא נתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, היה נודד מעיר לעיר וממושב למושב בכל רחבי ארצנו הקדושה להפיץ את דבר ה' ולקרב לבבות ישראל לצור מחצבתם. בחיפה ובקריות, בירושלים ובבית אל, בקרית ארבע ובעתניאל, בחוות גלעד ובאשדוד, בטנא עומרים שבהר חברון ובעוד הרבה מקומות. כך מידי יום ביומו, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה.

כשחזר ממסעותיו להפצת התורה, גם כשהיה מגיע לביתו בנתיבות באישון לילה ואף באשמורת הבוקר לא ויתר מעולם על השכמת הבוקר, על תפילה עם הנץ החמה, ולאחריה שוב יום מלא וגדוש בעבודת ה' אינטנסיבית: מיד אחרי תפילת שחרית שיעור ב"בן איש חי", חוק לישראל, ספר התניא הקדוש, ואחריו קבלת קהל כשברקע אמירת תהלים, ומוסיף והולך בהרבצת תורה מלאה וגדושה בלבביות ואכפתיות מכל יהודי, מכל גוון של עם ישראל הקדוש. שקדן עצום היה הרב יורם, מלא וגדוש בתנ"ך ובמפרשיו, בש"ס ופוסקים וספרי פנימיות התורה. ובלשונו הזהב הכניס בנשמות ישראל אהבת תורה ויראת שמיים, מתוך אהבה עצומה לכל יהודי.

|הרופא לשבורי לב

הייתה בו רגישות נפלאה לשבורי לב, ותמיד היה דואג לפרגן, לומר מילים טובות ולבביות, לתת את כל ליבו. בשיעוריו בבית הכנסת מגן אבות בקרית ארבע היה ניגש בקביעות ליהודי שעבר תלאות רבות, קורא לו בשמו, מראה לו שלא שוכח אותו והוא חרוט על לוח ליבו הדק היטב באהבה רבה. ליהודי אחר שניגש אליו היה אומר: "אתה איש טוב" ונוסך בו ביטחון עצמי.

|אבי יתומים

כשנהרג תלמידו הנאמן הרב דן מרצבך זצ"ל בדרכו למערת המכפלה, הגיע הרב יורם לישוב עתניאל שבהר חברון לניחום אבלים. חתנו של הרב דן ניגש אליו ושאל אותו בכאב: מה נעשה עכשיו, מי יקרב אותנו לעבודת ה' כפי שהיה עושה הרב דן? ענה לו הרב יורם: תבוא אלי. מאז היה נוסע אליו לשיעוריו בנתיבות מידי שבוע, והרב היה מרעיף עליו אהבה עצומה.

מידי שנה היה מגיע לאזכרה של הרב דן מרצבך בעתניאל, ומפליג בשבחו. מלווה היה את המשפחה היקרה בתמיכתו והיה להם למשענת. הרב יורם חיזק את לימוד התורה בבית המדרש "חיבת הארץ" שהקים הרב דן בישוב עתניאל שבהר חברון גם אחרי שנסתלק הרב דן לבית עולמו. והיה מגיע מידי פעם למסור שיעורים בימי לימוד מיוחדים.

|חינוך ילדים

יחס אישי מיוחד היה לו לילדיו ולנכדיו. הרבה להראות להם אמון ואהבה, והיה מחבב את ילדי ישראל ומשקיע בהם הרבה. לימוד גדול היה לנו מצורת ההתייחסות שלו לילדים, היה מחלק כסף לילדים שבאו בימי חופשת בין הזמנים לתפילה בהשכמת הבוקר שיקנו ארטיקים, מפרגן להם ונותן להם הרגשה טובה.

לאבא שלקח את בתו לברכה אצל הרב יורם וביקש ממנו : הרב יברך את הבת שלנו שתהיה צנועה, ענה הרב: שתהיה שמחה. והיה זה לימוד גדול.

|לימוד חסידות

תמיד היה מדגיש הרב יורם זצ"ל את חשיבות לימוד תורת החסידות במיוחד בדורנו. היה רגיל בפיו לומר שצריך ללמוד את ספר התניא ואת ליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב זצ"ל, וספרים קדושים אלו הם הגנה עצומה לנשמות ישראל מהסכנה הרוחנית. לא היה "נעול" רק במסגרת אחת, אלא אוהב את כל הצדיקים ומשלב את דברי תורתם יחד.

היה מדגיש את חשיבות אמירת תפילות מהספר הקדוש "ליקוטי תפילות " שכתב רבי נתן תלמידו הנאמן של רבי נחמן. והיה אומר ועושה. פעם הראה לאחד מתלמידיו את ה"לקוטי תפילות" שלו כשהוא בלוי מרוב שימוש. לחנך אותו לא לעזוב את הספר הזה. ראיתיו במערת המכפלה אוחז את הליקוטי תפילות ואומר עוד ועוד תפילות ממנו.

|ותומכיה מאושר

היה מחזיק אלפי אברכים ותומך בהם, העיקר שישבו וילמדו תורה בשקידה ובהתמדה. מגייס כספים ומחלקם לצדקה. הוא עצמו גר בדירה פשוטה בלי מותרות, ומחלק סכומי עתק. העיקר להגדיל תורה ולהאדירה. הקים רשת כוללים ענפה, תלמודי תורה וסמינרים. להרבות תורה בישראל. להרבות קדושה וטהרה.

|מוקיר רבנן

אהב מאוד את הגאון הגדול הרב יעקב יוסף והיה מזכירו לטובה ולברכה ומשבח את מידת האמת שבו. גם אחרי שנסתלק מורנו חכם יעקב זצ"ל לבית עולמו, היה הרב יורם מזכיר אותו מידי יום לפני הלימוד בבוקר. לפני כשלושה חודשים כתב המלצה נלהבת לכל אחד לשמוע את שיעוריו המוקלטים בהלכה של הרב יעקב יוסף זצ"ל על כל חלקי השולחן ערוך.

|ארץ ישראל

גדולה הייתה אהבתו לארץ ישראל ולציבור המתיישבים בה. במידת האמת שהייתה טבועה בו לא חסך משבט פיו את הכאב הגדול שנגרם כתוצאה ממסירת חלקי ארץ ישראל לאויבינו הארורים, ואכמ"ל בזה.

אחרי שנשמעו ניבולי פה וכינויי גנאי כ"עמלק" ו"שונאי התורה" כלפי ציבור יקר וקדוש המלא מסירות נפש, לא הסכים הרב יורם להמשיך לשתף איתם פעולה, ואמר שלא מוכן שיהיה חלקו עם המקטרגים על בניו של הקב"ה. גם כשהציעו לו תקציבים גדולים למוסדותיו שלחם מעל פניו לשלום ואחז במידת האמת.

בשיעור שמסר הצדיק הרב יורם אברגל בקרית ארבע בט' סיון התשע"ה אמר דברי הספד על אבי הישוב היהודי בחברון, הרב לוינגר זצ"ל, וזו לשונו:

"ברב הקדוש הרב משה לוינגר התקיים הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה. הישובים עברו הרבה טלטלות ועדיין לא הגענו לנקודה של תיקון חטא המרגלים. עדיין נשמעים קולות של פגיעה בקדושת ארץ ישראל שניתוק ממנה הוא ניתוק הקשר מה' יתברך. על חטא העגל ה' יתברך סלח. גם במתאוננים וגם בשיטים, שם היה מעשה פינחס. הגיעו למרגלים, שם ה' נשבע שלא יסלח. מעולם לא נשבע ה' שלא יסלח. אבל בפגיעה בארץ ישראל ה' נשבע שלא יסלח. 38 שנה לא היה דיבור עם ה' בעקבות הקטרוג הנורא שביזו מאוד את ה'- חטא המרגלים. אמרו: "כי חזק הוא ממנו". הרב משה לוינגר זצ"ל היה החכם השלם שבא להראות לאנשים מה איש אחד יכול לעשות, שקיים את דברי הטור בתחילת אורח חיים: "ואל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'". אנחנו מכירים את כבוד הרב כבר 43 שנה. כמה ספג בנשמתו ובגופו כדי שח"ו לא תיפגע נימה בארץ הקודש. בפרט בעין של ארץ ישראל- חברון. עיר האבות. העיר שכלב בן יפונה בא אליה כדי לבקש רחמים מה' שלא להיכשל בחטא המרגלים. "ויעלו בנגב ויבוא עד חברון". רק כלב קיבל שכל להגיע עד חברון. "ויקרא משה להושע בן נון יהושע". ופירשו בגמרא: "יה יושיעך מעצת המרגלים". ...

כל זה מקצת דמקצת שבחו. יהי רצון שה' ינחמנו בכפליים בבניין ציון וירושלים.