לא במיתולוגיה סינית עסקינן, כי אם בשנה העברית הבאה עלינו לטובה. לוח השנה הסיני המורכב ממחזוריות של שתים עשרה שנים המאופיינות בחיות שונות, משפיע אקלים אסטרולוגי על הילודה של אותה שנה לאמונתם. לישראל שהם מעל המזל, ניתנה יכולת אלוקית להשפיע עליו, על ידי תפילה ותורה, מצוות ומעשים טובים. אך עם זאת יש לשנת תשע"ז קוד של נמר. שנת עוז היא שנה של נמריות.
יהודה בן תימא מלמד באבות (ה), שלצורך עבודת ה' הפרטית-אישית, יש לנסוע לספארי, להתבונן שם בארבע חיות, להסיק מסקנות מאופיין, וליישם את התובנות האלה בחיים. שתי תצפיות, שהוא מפנה אותנו, מעניינות במיוחד, נמר ואריה. הוא לא מסתפק רק בהפניה, הוא גם מצמיד את מסקנותיו מהתכונה שיש לאמץ: עז כנמר וגיבור כארי. לשיטתו, עבודת ה' ללא ארבע התכונות המנויות, היא חסרה. הוא מניח לפני כל אחד את המבחן האישי לעזות, קלות, זריזות וגבורה.
>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<
מה בין נמר לאריה, או בין עז לגיבור? גבורה היא כוח נפשי המיועד להתגברות, אך עזות אינה תלויה בכוח, כי אם בהעזה. להעיז לעשות ולצאת נגד להביע ולפעול, על אף נתונים חסרים או יכולות ירודות, הוא אופי נמרי. התנא פותח את התכונות הנדרשות לעבודת ה' דווקא עם נמר. בלי העזה ובלי תקיפות של עשיה, אי אפשר להתקדם ולשכלל ביצועים. אין לקבל שום דבר כמובן מאליו. יש להעיז ולפרוץ קדימה, לנסות להתנסות ולהצליח. המעז אינו מובטח בהצלחה ובתוצאות, הוא מובטח בניסוי ובאפשרויות הצלחה.
אך התנא עצמו יודע להבחין בין סוגים שונים של עזות: "הוא היה אומר: עז פנים לגיהינם ובושת פנים לגן עדן". מה בין עז לעז פנים? מתברר שהתנא מדריך להיות עז אך לא עז פנים. משמע יש להיות עז אך לא בפנים. עזות פנים היא תקיפות של חוסר התחשבות, ונחרצות של קבלו דעתי. העוז המתגלה בפנים הוא עוז של גאווה. עזות מצח היא עוז של חוצפה. אך עזות נפש היא תקיפות של עשיה, המתועלת לאפיקים חיוביים בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
'על חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח', היא תעוזה של העזה שלילית. עזות מצח של חוצפה היא הפעלה של כוחות נפש, בתהליך שלילי, כקשיות עורף של עקשנות. עזי פנים וקשי עורף, היא סיבה מספקת לחרטה של תשובה. אך הווי עז כנמר היא עזות דקדושה, המפעילה כוחות של תפילה ותורה, מצוות ומעשים טובים (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ל אות ח). "שנעיז פנינו נגדך לבקש גדולות. שתעשה עימי פלאי פלאות. להעלות אותי משפל המדרגה התחתונה לרום המעלות הקדושות, עד שאשיג אותך בתכלית המדרגה" ('ליקוטי תפילות על תורה זו).
תהא שנת עוז, היא ה' עוז לנו, "מי זה מלך הכבוד? ה' עזוז וגיבור". אך עוז המלוכה העליונה ניתן לישראל עם קדושו. "ה' עוז לעמו יתן". תכונת העזות האלוקית מושפעת על ישראל מלמעלה. אך הפלא הוא, שלעוז האלוקי המושפע מלמעלה יש תכלית של "תנו עז לאלקים". עבודת ישראל למטה היא שמחזקת את הבורא למעלה. גילויו של הקב"ה לעיני כל העמים, תלויה בעוז של ישראל. שנת תשע"ז אינה שנת תש עז. העזות לא תשושה ולא מותשת, אלא היא תושיה של יוזמת עשיה.
תנו עוז לאלקים עם תעוזה של עזות דקדושה. עז כנמר בשנת תשע"ז, היא עבודה אישית של לקיחת דברים בקלות, וחיים של זריזות וגבורה, בהתוויית דרך של עזות דקדושה. בלוח השנה הסיני, ילידי שנת הנמר ניחנו ברגישות וברגשנות יתרה. הם בעלי אופי עצמאי והחלטי, היודעים מה רצונם (כמובא בספריהם). אך שנת הנמר היהודית, אינה מוכתבת מלמעלה, כי אם תלויה בעבודת האדם. "אשרי אדם עוז לו בך". "תנו עוז לאלוקים על ישראל גאוותו", וזכרו: "כי הוא נותן עוז ותעצומות לעם ברוך אלוקים".
