ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולא קיבל

בהמשך הבן שלה יהיה המלך והוא כמובן יהודי.אין ספק, היהודים לא יכלו לחלום למשהו טוב יותר!

רק מה, המן מקלקל את החגיגה, ואסתר ככל הנראה מפחדת להתערב יותר מידי, לאט לאט היא חושבת נצליח לשנות את אופי הממלכה.

וְיִקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו וְיִלְבַּשׁ שַׂק וְאֵפֶר וְיֵצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וְיִזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה

ואסתר מתחלחלת.. למה מרדכי? למה לשבור את הכלים? למה שק ואפר פתאום? למה להתלהם ולצעוק? אתה בשנייה יוצא מהקונצנזוס. קח בגדים יפים, לך לאולפן. תראה את היהדות היפה.

ועד יג' אדר, זה עוד שנה. מי בכלל ירצה להשמיד יהודים כל כך יפים? ותכלס... מדובר סה"כ על יום אחד. נתחבא במקלטים, קצת נחזיר. אמנם נספוג כמה אבדות משמעותיות. אבל זה סה"כ פס האטה בדרך לגאולה.אתה לא רואה את דברי הנביא מתגשמים: "למלאת לחורבות ירושלים 70 שנה אפקוד אתכם".

ובכלל כבר 30 יום לא נקראתי לבוא למלך, ויש עוד כמעט שנה. אני אקרא אליו בהמשך ואדבר אתו על זה. חכה לזמן המתאים

"ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קיבל"

מרדכי בתגובה מאשים.

הוא חושב שתשובות אסתר נובעות מהחמימות בבית המלך ומחוסר היכולת לריב שם עם מישהו. הוא קורא נכון את המפה. ויודע שהיהודים ישתוללו והם ינצלו. אבל אסתר תיבלע לנצח בבית המלך.
בכלל האפשרות להשפיע מבפנים תעלם ביחד אתה.

נכון. גם הוא חשב שטוב שהיא בבית המלך (רש"י) אבל היא נדרשת לשבור את הכלים. עכשיו! שום דבר לא יזוז אחרת.

היא מקבלת על עצמה את האחריות, אבל מבהירה למרדכי שהיא לא תוכל לפעול בלי גיבוי וכעס ציבורי רחב.

"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום". שביתת רעב המונית יוצרת בלאגן ברחוב.

היא ממשיכה לפי מיטב הכללים: "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות".

היא גם לא פראיירית ומבינה שהיא צריכה לסכסך את המלך עם המן ומזמינה את שניהם למשתה.

ציבור היהודים מקלל אותה ושורף את תמונתה, וההמשך ידוע.