לפני 95 שנים עמדו יהודי ארץ ישראל בפני מתקפת דמים רצחנית של האספסוף הערבי המוסת על ידי מנהיגיו, פרעות דמים שגבו מחיר חיי 150 יהודים ופציעת כאלף יהודים ברחבי הארץ.
בנתונים של מספרים מבחינה היסטורית, מדובר בפרעות דמים של יום אחד באוכלוסיה אזרחית, שגבו מחיר הכי גבוה שעם ישראל בארץ ישראל חווה עד יום 'שמיני עצרת' התשפ"ד.
לשילטון הבריטי היו מספיק אמצעים וחיילים כדי למנוע את הטבח ואף למגר את הפורעים ולהשמיד אותם, הפער היה בתודעה ובהגדרה מהו מוסר ומהו מצפון...
אירע המקרה וכל ההנהגה של הוועד הלאומי היתה בחוץ לארץ לרגל הקונגרס הציוני, וגם הנציב העליון והמפקד הצבאי של הכוחות הבריטיים נעדרו מן הארץ באותם הימים.
נציג השלטון הבריטי הבכיר ביותר שהיה באותה השבת בארץ ישראל היה מזכיר הנציבות הארי לוק והנציג היהודי הבכיר ביותר היה הרב אברהם יצחק קוק הרב הראשי לארץ ישראל.
במהלך יום השבת הגיעו הידיעות על הפרעות לרב קוק והוא התעלף למשמע האסון, אך מייד התעשת ואירגן משלחת מיוחדת שתסע אל ארמון הנציב, ובעצמו התקשר טלפונית ודרש מהארי לוק להורות לכוחות המשטרה והצבא הבריטי להרוג את כל הפורעים.
הארי לוק אמר לו שאסור לו לעשות את זה ושהוא מחכה לפקודות...
אמר לו הרב קוק 'אני פוקד עליך לירות בכל הפורעים בשם הצדק והמוסר האנושי'
הארי לוק נשאר נאמן להררכיה המשפטית והחוקית של השלטון ואת מחיר הדמים שילם הישוב היהודי בארץ ישראל.
תוצאותיו של הפוגרום היה גירוש קהילת יהודי חברון, נטישת נקודות ישוב מבודדות, ובריחת קהילות יהודיות נוספות שחיו בערים מעורבות ברחבי הארץ, לתוככי הישוב המאורגן בלב הארץ.
הרב קוק מצידו עשה ככל יכולתו למנוע את ההרג, דאג שיחלקו נשקים ליהודים בירושלים, שלח מברקים לכל תפוצות העולם היהודי על הסכנה הנשקפת ליהודי ארץ ישראל מתפיסת העולם המעוותת של הבריטים.
הוא לא הסכים לסלוח לשילטון הבריטי הקר והמנוכר על אחריותו לשפיכת הדמים, ועליו כתב אז הסופר אביגדור המאירי בעיתון 'הארץ' 'לולא איש אחד, יחיד ומיוחד שעמד על משמר כבודנו הלאומי והאנושי- כי אז היינו צריכים לקרוע קריעה על מות כבודנו'.
כמו בתרפ"ט כך גם בפרעות 'שומר החומות' לפני שלוש שנים, ובפרעות 'שמיני עצרת' התשפ"ד, השתתפו בפוגרום ובטבח אספסוף שכלל גברים, נשים, וילדים מי בפועל ומי בעידוד הרצח.
אין ולא היו אז והיום אוכלוסיה של ערבים חפה מפשע שלא השתתפה או עודדה את הטבח, האונס, השוד והביזה.
כיום לאחר 95 שנים ב''ה זכינו למדינה ריבונית ולצבא ישראל, אך נדמה שרוח המשפט הבריטי הקר והמנוכר עדיין נשארה במסדרונות בית המשפט העליון, ובין מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במערכת הביטחון, שמחכים לפקודות והסכמה של אומות העולם בעלי המצפון המזויף.
אנו יהודי ארץ ישראל קוראים לממשלת ישראל, לראשי כל גופי הביטחון והמשפט במדינת ישראל 'בשם הצדק והמוסר האלוקי, הלאומי והאנושי, צאו למלחמת חורמה להשמדת כל אוייבנו מבית ומחוץ וגירושם למחוזות רחוקים ונידחים.
עם ישראל מוכן למסירות נפש הזאת ולמלחמה הזאת, תהיה כמה זמן שתהיה, ובלבד שתהיה...
'מי האיש הירא ורך הלבב ישוב לביתו, ולא ימס את לבב אחיו כלבבו'
כל מנהיג, שר בממשלת ישראל, מפקד צבאי שיש לו חלק במורך הלב הזה ילך וישוב לביתו.
יש לעם ישראל מספיק מנהיגים ומצביאים שיעמדו בראשו למלחמת חורמה והשמדת וגירוש האוייב כולו, בלי יוצא מן הכלל.
עם ישראל לדורותיו לא יסלח למנהיגיו על שמחמיצים את השעה.
'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה'
בידינו הדבר לקחת את הברכה ולזרוק את הקללה הרחק הרחק...
'בא-לקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו'
יגא"ל, על גדות הירדן זו שלנו זו גם כן, בציפיה שהכל יתהפך במהרה לטובה.
