"תפילת התחפושת"

יה"ר מלפניך אבא רחום וחנון, שיהא מקובל ומרוצה לפניך עניין שמחתנו ותחפושותינו בפורים. ובאתי להפיל תחינתי לפניך, הרי גלוי וידוע לפניך מר לבי, אשר כמעט בכל יום ויום מחופש אני בכמה תחפושות, וכמה רחוק לבי מנקודת האמת, וכמה מסכים והסתרות וחושך ומבוכה עוברים עלי, והכל מסתיר אני בכל מיני תחפושות, וכדי ביזיון וקצף. ומקנא אני ביהודים אמתיים שמדברים אליך בתפילה בלב שלם ובלי תחפושת כלל, ורוקדים לפניך. ולבם נקי וטהור לעבודתך, וחותם האמת חתום בהליכותיהם ומעשיהם. ותמהון לבב אחזני היאך יהא רצוי לפניך שאעטה עלי היום עוד תחפושת, וכי לא די בכל השקרים שאינני מוצא ידי ורגלי היאך לגאול נפשי מהם, ותרגז בטני.

אך בך בטחתי, ובתוקף קדושת הפורים המאירה עלינו, אשר לעיני כל נגלית עלינו, לא בקולות וברקים וענן כבד ולא בקול שופר, כי אם נגלית עלינו בתחפושות נוראות דווקא, בהמן  ואחשוורוש, בזרש וושתי. והתגלה לעין כל שכל הרשעה והרע אין לה מציאות כלל, וכולה תחפושת, הכל ממך והכל אליך. ולא זו בלבד שאסתר הצדקת התחפשה והסתירה יהדותה, אלא אתה עצמך התחפשת והסתרת אהבתך והשגחתך עלינו, כתר אחשוורוש לראשך שמת, ומסכת המן על פניך לבשת. וכל התחפושות הנוראות הללו הכל להעמידנו על האמת, לחדש לבנו אליך.

ובך בטחתי ולא אירא ולא אבוש לעולם, אשר גם המחיצות וההסתרות שתקועים בחיי וממררים נפשי, אין להם מציאות כלל, והכל תחפושות שלך הם, כולם בטלין ומבוטלין אליך, הכל ממך והכל אליך. וכל התחפושות המשונות שלך הכל תפור במידה הנכונה והראויה לי, להעמידני על האמת ולהוציא מתוכי אורה ושמחה וששון ויקר. ואף המעכבים הגדולים ביותר המרחיקים אותי מעבודתך ומקרבתך, ואף החולשות בתוככי נפשי, ואף כל מיני סיבוכי נפש ופחדים ועייפות ושפלות הדבקים בי, כולהון שביקין שביתין בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין. ואף אמנם שהם קיימים בתוכי ומחלישים אותי ופעמים אף מוציאים אותי מהכלים, מכריז אני עליהם, בכולהון איתחפשתא בהון, מיום פורים שעבר ועד יום פורים זה, וממחרת יום פורים זה עד יום פורים הבא עלינו לטובה. ובהאי יומא קדישא קדושת הפורים מאירה עליהם שאינם כלום לעצמם, והכל ממך והכל אליך.

אנא עוזרני על דבר כבוד שמך, לקבל כל ההסתרות והקשיים באהבה לשמוח בהם, שהרי אינם אלא תחפושות שלך. ואף שקצרה דעתי להבין מה ראית על ככה להתחפש בכאלו תחפושות, ולהסתתר בהם לבל אמצאך, ואלו קושיות עצומות ההולכות עמי בכל עת ולכל מקום, ידעתי גם ידעתי שגם קוצר דעתי אינה אלא עוד תחפושת, ואולי הגדולה שבהן, ואשתה עד בלי די ביום זה לסלק תחפושת הדעת וקטנות המוחין, וכפי אשר התברר לעין כל בימים ההם בזמן הזה, שכל הפרשנים והמתחכמים למיניהם איבדו החשבון לגמרי, וכל התחזיות וההערכות והסקרים וההמלצות כאבק פורח נמוגו כלא היו, וכל מה שחשבו בדעתם היה ונהפוך הוא, ורק אתה לבדך יודע תעלומות ולובש תחפושות אין מי יאמר לך מה תעשה.

ולהודיע שכל ההסתרות והקשיים והרשעה הכל בטל ומבוטל אליך, הכל ממך והכל אליך, נוטל אני כעת בדחילו ורחימו זו התחפושת ומחבקה ומנשקה, לעטותה על ראשי בשמחה עילאה, עוז והדר לבושה ותשחק. ולאחר מכן אתלה אותה בכבוד והדר על קולב, כתליית המן ובניו על העץ, והעיר שושן צהלה ושמחה.

והנני מפיל תחינתי לפניך, אבא רחום וחנון, מלך שהתחפושות שלו, שאמצא אותך תמיד בכל ההסתרים והתחפושות, ותיתקע אהבתך בלבי, ולא אסור ממך לעולם. ולא תיבהל נפשי ולא אירא ולא אפחד, ובכח שמחת משתה הפורים הבא עלינו, כפי אשר אסתר עשתה משתה עם אחשוורוש והמן דייקא, ולא נבהלה ולא נחרדה אפילו מהתחפושות הנוראות הללו, ועוד הזמינה אותם למשתה דייקא, כן אזכה אני וכל בני ביתי, וכל עם ישראל בניך, לשמוח בך במשתה ושמחה עם כל התחפושות דייקא. וכל הרשעה תאבד ידיה ורגליה, ויחרד לבה בקרבה, וייבהלו רעיוניה, בשמחת עולם על ראשנו, אכי"ר.