ב"ה. נר שלישי של חנוכה התשפ"ג.
בהיותי ילד בן חמש, זכיתי להשתתף באירוע של הדלקת נרות חנוכה, שלא יישכח לעולם. אל תחנת הרכבת בסבסטיה בשומרון, הגיעו אלפי נאמני ארץ ישראל בנר שלישי של חנוכה התשל"ו(1976).
הורינו היקרים, החדירו בנו מגיל צעיר, את אהבת ארץ ישראל, ואת גודל מסירות הנפש, למען ההתיישבות בה.
ביום שני של חנוכה, יצאנו אבי מורי הרב מנחם ליבמן זצ"ל, אחי הבכור אליהו שלום שיח' ואני הקטן, למסע ארוך באוטובוס וברגל, מחברון עד לתחנת הרכבת בסבסטיה.
חווית ילדות בלתי נשכחת, של דבקות בארץ ישראל, בהליכה בבוץ ובמזג אוויר חורפי וגשום, ומה שזכור לי בזיכרונות ילדותי, הם רבבות הצועדים והרוקדים במעגלים בסבסטיה, ואת שלושת אבוקות האש הגדולות שדלקו מעל תחנת הרכבת, שסימלו את אור גבורתם של נאמני ארץ ישראל החשמונאים, בימים ההם בזמן הזה.
את הסיפור הבא איני זוכר בבהירות, אך הוא קרה באותו הערב, כפי שסיפרו לימים שני בעלי המעשה....
גשמי ברכה מציפים את הדרכים, רכב עושה את דרכו לחזק ולתמוך את רבבות המתנחלים ותומכיהם בסבסטיה. ברכב יושבים רבי שלמה קרליבך זצ"ל ויבדל לחיים טובים הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, רבה של נתניה באותם הימים.
מחסום פרוס על הכביש והחיילים מונעים מהם לעבור. לפתע פונה הרב לאו לחיילים, מראה להם חופה בתא המטען, באומרו שהם מוזמנים לעריכת חופה בסבסטיה, ועליהם לעבור...
החיילים היו נבוכים. הם פנו למפקדיהם, ולהפתעת כולם, הרבנים קיבלו אישור מיוחד לעבור...
הרבנים הגיעו בהתרגשות גדולה אל ההמון שנכח במקום, הדליקו נרות , הרב לאו דרש על הקשר בין גבורת החשמונאים למאבק הצודק על ההתיישבות בארץ ישראל, והרב קרליבך הרקיד את כל הקהל, בשיריו המרוממים כל נפש יהודי הומיה...
לקראת חצות לילה, פנה הרב לאו לרב קרליבך: השעה מאוחרת, וצריך כבר לחזור... ר' שלמה טען בפני הרב, כי אמרנו לחיילים שנערוך חופה וקידושין, ומילה זו מילה...
לאחר התייעצות קצרה בין שני הרבנים, פנה רבי שלמה לקהל הקדוש, וביקש שעשרה יהודים יעמדו בעיגול, וביניהם העמידו את החופה.
אז פנה רבי שלמה ואמר: אנו כעת עורכים חופה וקידושין לכבודה של ארץ ישראל.
החתן הוא עם ישראל, הכלה היא ארץ ישראל, אנו הרבנים בשם ה' עורכים את הקידושין, וכל הקהל הקדוש עדים אתם היום בעיגול של טבעת קידושין.
עמד רבי שלמה ואמר: *ארץ ישראל הרי את מקודשת לעם ישראל כדת משה וישראל... וכל הקהל ענה ואמר: מקודשת, מקודשת, מקודשת...
מספרים שרבי שלמה הלחין באותו הלילה את הניגון המפורסם שלו למילים 'עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה'. ומי שלא ראה את שמחת ארץ ישראל, בנר שלישי של חנוכה בסבסטיה בשומרון, לא ראה שמחה מימיו...
בסימן והחוט המשולש- ה' יתברך - ארץ ישראל - עם ישראל' לא ינתק לעולם. שנזכה להמשיך את השמחה ההיא, לימינו אלו, בימים ההם בזמן הזה...
חנוכה שמח.
יהודה ליבמן.
מגדלים ת"ו אל מול הגלעד.
תיעוד הסיפור 1 ג' טבת תשפ"ג 03:43 הרב נתן אופיר