ילד של ל"ג בעומר

מהדורת יומן הצהרים של רשת ב', נפתחה בל"ג בעומר בראיון עם אמא שאיבדה את בנה החייל בשומרון, מאבן שנזרקה עליו מגג בית בפעילות צבאית לילית. אחריה בא ראיון עם אמא אחרת, שסיפרה איך קיבלה את הבן שלה במתנה, אחרי שהיה מאושפז במצב קשה בבית החולים עקב מחלת הקורונה והבריא. גורל ילד של ל"ג בעומר נחתך מלמעלה לשמחה או לצער, לחג או לשכול. אירועים ללא מגע יד אדם, אינם בשליטתנו.

תפילות הן בשליטתנו והשפעתנו. ילד שיוצא בל"ג בעומר מבית חולים, מבריא גם בזכות תפילות רבים, והשפעה של לבבות לפני אדון כל הנשמות. אך יכולות להיות לנו גם השפעות על ילד שנהרג בל"ג בעומר. כשיום קודם צופים עמך בית ישראל, בחיילי צה"ל נסים בתוך כלי רכב משוריינים מול מטר של בקבוקי תבערה, הכל מבינים שלא זו בלבד שאין כאן הרתעה, אלא יש כאן הזמנה לעוד פעולות כאלה. והנה אך הסתיימה המהדורה ובישרו במהדורה הבאה על עוד תקרית בשומרון.

ילדים של ל"ג בעומר מדליקים מדורה ואוכלים תפוחי אדמה צלויים, לא נהרגים בפעולות חבלה ואף לא נדבקים בנגיף קורונה. גם אלה וגם אלה, נשמרים על ידינו שלא יאונה להם כל רע. אך איננו עושים מספיק מאמצים כדי להביא לזה. ל"ג בעומר הוא יום שמח שבו פסקו מלמות, ולא יום של לוויות ואבלות. לא נצליח לשכוח את האבלות הקשה שנמשכת בל"ג בעומר השנה, גם כשפוסקת האבלות הכללית.

מנהגי האבל על תלמידי רבי עקיבא, קבלו במשך הדורות תוספות של אבלות על חורבן קהילות יהודיות, כמו בפרעות ת"ח ות"ט. אך בלי ספק ברור לנו שהאבלות הזאת בימינו, היא על תלמידי רבי עקיבא ועל רבנן ותלמידיהון ותלמידי תלמידיהן של מיליונים שנהרגו על קידוש ה' בשואה. התווכחו, ומתווכחים עד היום, איך לציין את יום השואה בניסן שהוא חודש של שמחה. ואיך מציינים את האבלות על תלמידי רבי עקיבא בחודש המשמח?

אין זאת אלא תהליך של שמחה ועצב המעורבים זה בזה, מימות הפסח דרך המגפה על תלמידי רבי עקיבא, על מרד בר כוכבא, על מיליונים בשואה ועל מרד גטו ורשה. זמן של שמחה בהתעלות מפסח לעצרת, שכמוהו כימי חול המועד של שבעה שבועות כשבעה ימים, מוהל בתוכו את הצער הגדול של חיים גדועים. דמעות של שמחה נמהלות בדמעות עצב. עיניים שוחקות-בוכיות, מתקדמות יחד לבניין של תקומה לאומית, שרצופה בקשיים ואסונות, כמו ל"ג בעומר השנה.

הדלקת מדורות בל"ג בעומר היא שמחת ילדים, שיש לתעל אותה לאש התורה של רבי שמעון בר יוחאי. אך מה עניינה של מדורה המשמחת מבוגרים, שלא הספיקו לשבוע ממדורות הילדות? לאיזו מטרה מקיימים את מצוות הדלקת המדורות בהתלהבות אש קודש, עד שלא מסוגלים עם כל כוחות הנפש להתגבר ולהסתגר בבית מחמת המגפה?

לא בכדי יצא הקצף של עמך בית ישראל, על חרדים לדבר ה' ויראיו, שמפיצים את הנגיף בקהילה ובעם. ההם מסבירים לנו בכל כלי התקשורת, על היחס העויין לדתיים וחרדים הגובל באנטישמיות. לא יאומן איך יהודים כשרים ויראי ה', מחללים שם שמים בפרהסיה, מסיבה אחת: אתם הציונים לא תגידו לנו מה לעשות. זו תורה וזו שכרה?

ילדים של ל"ג בעומר עושים לילה לבן ליד מדורה, שאין לה כל קשר לא לתורת הנגלה ולא לתורת הנסתר. כדאי ללמוד וללמד את הגלויות והנסתרות של ח"י באייר, ולהבין מה עניינו של החודש הגדול הזה בגאולת ישראל. קיום ישראלי בחודש הזה נלמד מיציאת מצרים. בחודש הזה אוכלים לחם בטעם מן שהוציאו ממצרים, ומתעלים ללחם היורד מהשמים לשובע. בחודש זה שותים מים לרוויה שיוצאים מסלע. זה המקור שממנו לומדים איך המזון והשתיה בידי שמים.

אך גם לומדים להילחם בעמלק וגרורותיו. הקמים על ישראל קמים על ה'. זה היה ברפידים, וזה היה היום בשומרון. הרמטכ"ל הראשון ברפידים בחר את חייליו למלחמה, כמו שהרמטכ"ל של היום מוציא את חייליו למלחמה נגד כוחות של רשע ואבדון. נישא לבבנו אל כפיים אל א-ל בשמים, כמו שבני ישראל נשאו לבבם אל כפיו של משה ברפידים, כשראו אותן מורמות למעלה. הכס החצוי מרפידים, הולך ומוקם בירושלים של כסא ה'. היום נושאים אליו עיניים מלאות דמעות שוחקות-בוכיות, שיהפכו לאגלי תחיה בדרך העולה ליום החמישים.