מהי נקמה? הנקמה היא תגובת לעומתית כנגד פגיעה באדם או בקבוצת אנשים. כאשר העניינים מתנהלים כסדרם, אין מקום לנקמה ואין בה צורך.
והיה כאשר משתבש הסדר התקין ואדם פוגע בזולתו, זהו כמובן מעשה שלילי, אך אין זו נקמה. נקמה היא תגובת נגד, השבה לפוגע כגמולו הרע. "אל נקמות ה אל נקמות הופיע...השב גמול על גאים"
ולכן "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך". כאשר יהודי נפגע ע"י אחיו היהודי, הוא מצווה לרסן את הרצון להשיב לפוגע כגמולו ולהחזיר את ההתנהלות לסדרה דווקא ע"י זה שלא ינקום. "בתוך המשפחה" הנהגה כזו, יש בכוחה להשכין שלום ולהשיב את הסדר התקין על כנו ע"י ויתור והליכה לקראת.
אולם עם אויב רשע ואכזר אין מקום להנהגה של לפנים משורת הדין. כבר אמרו חז"ל: "כל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר על הרחמנים". יחס של ויתור כלפי אויב אכזר, לא יגרום לו לכבד את הוותרן, אלא דווקא לנצל את חולשתו ולפגוע בו ביתר שאת.
מקומה של הנקמה מגיע כאשר ישנה יציאה מהסדר. הנקמה מחזירה בכוח את ההתנהלות לסדרה. ולמשל: כאשר סוס שועט בפראות אל עבר תהום והרוכב רוצה לעצרו הוא מושך את המושכות בכל כוחו אחורה, לכיוון הנגדי.
דוד המלך בספר תהילים מלמדנו:
"ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלוהים שופטים בארץ" (תהילים נ"ח י"א-י"ב)
מדוע הצדיק שחוזה בנקמה שמח? מכיוון שכשהיה מצב בו נראה שהרשע מצליח בפעולותיו המרושעות, בוודאי שהצדיק היה בצער וכך גם האדם הפשוט. וכאשר מגיעה הנקמה, הצדיק שמח והאדם הפשוט מסיק מסקנה – יש אלוקים שופטים בארץ!
כאשר נראה שהרשע מצליח, זה עלול לערער את הסדר הברור. מי כאן השולט? מי הצודק? הנקמה מחזירה את המציאות לסדרה- יש אלוהים שופטים בארץ ואין כל רשע יכול להשתולל ולפגוע ככל העולה על רוחו.
מדוע לא מספיק לצדיק שהרשע חוסל? מדוע הוא צועד ברגליו בשלולית דמו של הרשע, מעשה ומחזה קשה ומזעזע.
אכן נראה שיש כאן כוונה ליצור זעזוע. הצדיק אינו טומן את גופת הרשע וחוזר לשגרה מהר ככל הניתן. נראה שהמעשה הזה של הצדיק בא לחרוט בהכרתו של האדם, את מפלת הרשע. את הימצאות האלוקים השופטים בארץ, אשר אינם מאפשרים לרשע לפעול עוד.
ומכיוון שפעולותיו של הרשע היו יציאה מן הסדר הטבעי של ההתנהלות בעולם, עד כי עלה ספק בלב האדם הפשוט, היש אלוהים שופטים? אזי על מנת להשיב את הסדר על כנו דרושה פעולה קיצונית.
"לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים" – בתקבולת שבפסוק מקבילה המילה "נקמה" למילה "תוכחות". גם מכאן ניתן ללמוד שלנקמה יש מטרה של שלילת הרשעה בדרך של הוכחה ברורה וניצחת כבל עם ועולם ("בלאומים") שתכניע את הרשעה. "לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל". יש עניין דווקא להציג את מנהיגי הרשעה, מושפלים כבולים ואזוקים בדרכם לקבל את המגיע להם.
המצב בו חיילים צעירים חמושים בשיא כוחם, נאלצים לעמוד כברווזים במטווח קשורי ידיים על ידי פקודות נלוזות של מדיניות רופסת ואיומי פרקליטים מתבוללים – זו יציאה מהסדר. כי חיילים – תפקידם להגן ולהשכים לתקוף את הקמים להורגינו.
המצב בו אמהות ואבות יוצאים מביתם לעבודת יומם בארצם ולא יודעים אם ישובו – זו יציאה מהסדר. כי במצב נורמלי, אבא ואמא חוזרים בערבו של יום, או לפני כן, לילדיהם, מכינים איתם שיעורים, ארוחת ערב ובחיבוק משכיבים לישון.
המצב בו זוג שרק נישא, מבלה את ימיו בשיקום מתיש, במקום לבנות בשלווה את תשתית חייהם – זו הפרה של הסדר!
המצב בו תינוק נרצח במעי אימו, הוא יציאה מהסדר, כי הסדר הוא תשעה ירחי לידה ולאחריהם שמונה ימי מילה ותזכו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים...
הסדר הוא מצב שבו רבנים צדיקים בישראל מקהלים קהילות ומגדילים תורה ולא מושבתים מכדורי איוב.
המצב שבו מדינה שעצם הצדקת קיומה היא הגנה על שלום אזרחיה, אך היא דואגת יותר לשמירת מרקם החיים התקין של אויביה – הוא נגד כל סדר והיגיון.
בימי אדר אלו, נבקש ונדרוש נקמה! כדי להשיב את הסדר לתיקנו.
נקמה כואבת באויבנו, שתזעזע ותשיב שבעתיים לאוייבינו יותר ממה שעשו לנו.
וחיילים צעירים יגנו בגבורה, יפגעו ולא יפגעו.
והורים יגדלו את ילדיהם בנחת
וזוגות צעירים יקימו בתים מתוך שלוה ואהבה
ותינוקות יתפתחו בבטחה וישמחו את לבב הוריהם
ורבנים ומורי דרך ינחילו את תורתם
ואנו נבנה וניבנה בארצנו.
ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה באוייביהם.
מדינת ישראל, זה הזמן לנקמה!
נקמה חזקה וכואבת שתוכיח כבל עם ועולם, מי כאן בעל הבית. תרתיע ותכניע את הזוממים לפגוע בנו.
הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו.
אמן.
