שופט בית המשפט העליון מני מזוז הורה ליועמ"ש ולארגון שוברים שתיקה להגיב תוך כחודשיים, עד סוף חודש מאי, לעתירת בכירי מערכת הביטחון וארגון 'עד כאן'. העתירה הוגשה נגד שוברים שתיקה ומדינות זרות, בבקשה להורות ליועמ"ש לפתוח בחקירה נגד שוברים שתיקה והמדינות המממנות אותם, זאת בחשד לאיסוף מודיעין צבאי והחזקתו ללא פיקוח בצורה שעלולה לסכן את ביטחון המדינה.
העתירה הוגשה על ידי ארגון 'עד כאן', שבעבר חשף כיצד מתבצע הליך גביית העדויות על ידי שוברים שתיקה. חיילים משוחררים נשלחו על ידי עד כאן למסור עדות בארגון, ובמהלך מסירת העדות גילו כי תחקריני שוברים שתיקה חורגים מאיסוף עדויות על 'זכויות אדם'. להפתעתם, נשאלו החיילים על מידע מבצעי מסווג כגון הכשרה צבאית, מיקום יחידות בשטח, תכניות מבצעיות, אמצעי לחימה, נשקים ועוד.
בנוסף, נחשף כי ארגון שוברים שתיקה מקיים קשרים הדוקים עם ממשלות זרות, ואף חתום על חוזים מול ממשלות אירופאיות ועוד. לפי החוזים המדוברים על שוברים שתיקה לספק לגופים המממנים עדויות על פעילות צה"ל, בתמורה למימון כספי. בין המדינות נמצאות בריטניה, בלגיה, הולנד והאיחוד האירופי.
למרות כל הממצאים הללו החליט היועמ"ש מנדלבליט לתמוך בהחלטת הפרקליטות שלא לפתוח כלל בחקירה נגד שוברים שתיקה, מ'חוסר עניין לציבור'. כעת, מבקשים ב'עד כאן' מבג"ץ להורות ליועמ"ש לפתוח בחקירה. כמו כן, ארגון עד כאן צירף את שגרירויות המדינות הזרות שהוזכרו לעיל כמשיבים פורמאליים לעתירה.
לצד 'עד כאן' הצטרפו לעתירה מספר מפקדים בכירים, בניהם האלוף גרשון הכהן, תא"ל אמיר אביבי ועוד, חברי פורום 'הביטחוניסטים', התומכים בבקשה לחקור את איסוף המידע הצבאי על ידי שוברים שתיקה.
חוות הדעת קובעות: שוברים שתיקה אוספים מידע סודי ומסווג
לעתירה צורפו חוות דעת של בכירים בצה"ל, מהן עולה הבעייתיות הטמונה המצב. לפי אל"מ במיל' רם דור, ראש מחלקת ביטחון מידע בצה"ל בעבר אשר נחשף לדרך גביית העדות של תחקריני שוברים שתיקה, "'הארגון' נוקט בשיטת מודיעין כדי לאסוף מידע ומודיעין על צה"ל, יכולותיו ופעילותו. יותר מסביר כי בעקבות התשאולים שעורך הארגון בקרב חיילים לוחמים... בידי 'הארגון' מצוי מידע צבאי בסיווג 'סודי' לפחות".
עוד הוסיף אל"מ רם דור כי "היקף המידע הינו נרחב, משמעותי וחריג בהיקפו.. חלקם מוגדרים בתחום יעדי ההסתרה של צה"ל.. המידע המצוי ברשות 'הארגון' הינו ערכי בעיני היריבים והאויבים של מדינת ישראל, ועשוי להיות נגיש לגורמים עוינים אלו בשל מאפייני אחזקתו".
חוות דעת נוספת שצורפה ניתנה על ידי רס"ן במיל' אביב אטיאס, שהיה אמון מכוח תפקידו על סיווגי המידע בזרוע היבשה, בה הוא קובע כי "אין ספק כי חלק מהשאלות של שוברים שתיקה אינן קשורות כלל למטרתו המוגדרת של הארגון. בתשובות שנמסרו לשוברים שתיקה על ידי תחקריני 'עד כאן' ישנם חומרים בדרגת סיווג 'סודי'. בהנחה ששוברים שתיקה ראיינו מאות חיילים, אין ספק כי יש טעם רב לבחון את כלל העדויות הללו, כדי לוודא שלא כלול בהן חומר מסווג".
ממשרד עורכי הדין שלמה ציפורי ושות' שהגישו את העתירה נמסר "חיילים משוחררים מטעם ארגון עד כאן, שנענו לקריאת ארגון שוברים שתיקה לבוא ולמסור עדויות על שירותם הצבאי, הופתעו לגלות כי מרבית השאלות שנשאלו ע"י תחקירני שוברים שתיקה עסקו בנושאים מבצעיים מסווגים. מהחומרים המתועדים שהעבירו החיילים עלה לכאורה כי ארגון שוברים שתיקה נוקט בשיטות מודיעין כדי לאסוף מידע ומודיעין על צה"ל, יכולותיו ופעילותו וכי בידי הארגון מצוי מידע צבאי בסיווג "סודי" לפחות בהיקף נרחב ומשמעותי".
בנוסף התייחסו עורכי הדין למימון הארגון "על פי הסכמי שוברים שתיקה עם המדינות המממנות את פעילותו, מחויב הארגון למסור את המידע הנאסף על ידו לידי אותן מדינות. ע"פ חו"ד מקצועית שקיבלו העותרים מטעם מי ששימש ראש מחלקת בטחון מידע בצה"ל, אל"מ (במיל') רם דור, חלק מהמידעים המוחזקים ע"י שוברים שתיקה הינם בתחום יעדי ההסתרה של צה"ל".
לדבריהם, "פניית ארגון "עד כאן" למשטרת ישראל בדרישה לפתיחה בחקירה כנגד שוברים שתיקה בחשד לביצוע עבירה לכאורה של "ריגול חמור" לפי ס' 113(ג) לחוק העונשין נדחתה, ולמרבה הצער הפרקליטות והיועמ"ש סירבו להורות למשטרה על פתיחה בחקירה, הגם שע"פ החומר שהוצג בפניהם, אין חולק כי החיילים נשאלו "שאלות הנוגעות בפרטים מבצעיים, אשר על פני הדברים קשה לקשור ביניהם לבין מטרותיו המוצהרות של הארגון", כלשונה של עו"ד רחל מטר, ראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה".
בעתירה, שהוגשה כאמור באמצעות עורכי הדין שלמה ואורי צפורי, טוענים עוה"ד כי ההחלטה שלא להורות על פתיחה בחקירה נתקבלה בחוסר סמכות, זאת מאחר ובעבירות מסוג פשע החוק מחייב פתיחה בחקירה, כאשר הונחה תשתית ראייתית ראשונית. עוד טוענים עורכי הדין כי סירוב הפרקליטות חורג ממתחם הסבירות וכי האינטרס הציבורי מחייב פתיחה בחקירה בשל החשש הממשי לפיו יש בפעילות שוברים שתיקה פגיעה בביטחון המדינה.
גלעד אך מנכ"ל ארגון 'עד כאן' שהגיש את העתירה "מזה ארבע שנים שגופי האכיפה דבקים לא לפתוח בחקירה נגד ארגון שוברים שתיקה, בשונה מהמקובל בהתנהלויות משפטיות דומות. בדרך כלל תלונה שנפתחת נחקרת, נבדקת ואם אכן יש חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות, היא נסגרת. אולם במקרה המדובר לא נפתחה חקירה נגד שוברים שתיקה כלל, מה שמעלה תחושה שלארגון שוברים שתיקה ולשמאל הקיצוני יש איזו 'חסינות' בפני מערכת המשפט".
אך הביע תקווה כי "בית המשפט העליון יתייחס בכובד ראש לטענות המוצגות בעתירה, בניהן הסבר כיצד עובדת מערכת איסוף המודיעין, מדינות זרות מממנות את שוברים שתיקה, שוברים שתיקה אוספים עדויות הכוללות מידע מסווג על צה"ל ויש לפתוח בחקירה כדי לבדוק לאן אותו מידע מגיע בסוף הדרך".
עוד הוסיף "בעתירה מסבירים אלופים ותתי אלופים, אלו שהגדירו את רמת הסודיות של המידע בצה"ל וראש מחלקת ביטחון המידע של צה"ל, כי מדובר במידע ביטחוני שחלקו מסווג. כל אלו מציבים סימן שאלה גדול על המוטיבציה של פרקליטות המדינה לשמור על חיילי צה"ל ולגבות אותם מול ארגונים כאלה".
מפורום 'הביטחוניסטים' שהצטרפו כעותרים לעתירה נמסר "אנחנו רואים בחומרה רבה את המציאות בה ארגון שמאל קיצוני כ"שוברים שתיקה", פועל לאסוף מודיעין מצה"ל תחת כסות של ארגון לזכויות אדם הממומן מכספי מדינות זרות. לא ייתכן שמערכת המשפט במדינת ישראל לא תפעל נגד התופעה החמורה הזו.
תנועת "הביטחוניסטים" תילחם בכל ניסיון של גופים הממומנים על ידי ממשלות זרות לפגוע בצה"ל ובמדינת ישראל".
