כיבוש עד הליטאני ומחיקת כפרי דרום לבנון

לאחר הירי הרצחני של חיזבאללה לעבר מג'דל שאמס, רבים מבינים שמלחמה מול חיזבאללה ולבנון היא בלתי נמנעת, אבל מה מדינת ישראל צריכה להציב כמטרה של מלחמה שכזו?

אחד המרואיינים בסידרת הכתבות "מלחמת לבנון השלישית או האחרונה" שלנו, הוא עמיעד כהן. עמיעד שעומד בראש המרכז לחירות ישראל (ששמו עד לא מזמן היה 'קרן תקווה'). 

עמיעד טוען שמטרת המלחמה בלבנון חייבת להיות כיבוש והצבת הגבול על נהר הליטאני. "הדרך היחידה לסיים את מלחמת לבנון השלישית, ולמנוע את מלחמת לבנון הרביעית, היא על ידי כיבוש דרום לבנון והעברת הגבול הישראלי לליטאני".

"הליטאני מהווה גבול טופוגרפי בר הגנה כנגד פלישת כוחות רדואן של חיזבאללה. את הירי הרקטי יש להשמיד מהאוויר ובמקביל למנוע את בניין הכח של חיזבאללה. כיבוש השטח והאחיזה בו תעביר בצורה ברורה לחיזבאללה, למדינת לבנון ולכל אויבנו כי לא נסבול אויב המאיים בהשמדתנו ומי שינסה יושמד ויאבד נכסים משמעותיים".

גם אושיית התקשורת אבישי עברי הסכים: "הליטאני הוא הגבול הגיאוגרפי הטבעי של הגליל והגבול המדיני המתבקש של ישראל. הגבול הנוכחי הוא שריד קולוניאליסטי מביש".

ראש עיריית מג'דל שאמס הצטרף לקריאה ואמר שעל ראש הממשלה להחליט לפלוש לדרום לבנון ולהעביר את גבול המדינה לנהר הליטאני.

העיתונאי אריאל כהנה כתב: "ישראל צריכה בנסיבות הקשות של הטבח במג׳דל שמס, להפוך שולחן על חיזבאללה ולצרוב אצלו אירוע ״כפר כנא״. הווה אומר, אולטימטום של 24 שעות לסגת עד הליטני, והתחייבות להשאיר את השטח מפורז, תוך ערבויות בינלאומיות. ולא, מכת אש שהארגון לא ידע כמותו מעולם".

הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
​בטלגרם >>

מלחמת לבנון השלישית או האחרונה?

בפרוייקט הקול היהודי בנושא לבנון, הנחת המוצא היתה שהמלחמה הזאת חייבת להיות הזדמנות לא רק להחזיר את תושבי הגליל העליון אלא גם לעצב אותו מחדש. מי יתן ראשון את מכת הפתיחה? מהם שורשי הקונספציה שישראל תהיה חייבת לשנות מהיסוד? והאם המלחמה תמחוק את הסכם סייקס פיקו ותשנה היסטורית את המרחב והגבולות?

בפרק החמישי של הפרוייקט ראיין יוסף רוסו את עמיעד כהן, שעומד בראש המרכז לחירות ישראל. עם פרוץ המלחמה עזב כהן את עולם ההגות והתכנון ועלה צפונה, הפעם על מדים. "הקרקע בלבנון לא השתנתה, אבל ראיתי בעין מתוך חפ"ק המח"ט את היתרונות האדירים של חיזבאללה בשטח. לשריון הישראלי יהיו מעט מאוד יתרונות במתאר הלבנוני מול מערך הנ"ט המפותח של חיזבאללה. כל מי שמגיע ללבנון מבין שכדי להכריע באזור הזה נצטרך שני דברים מרכזיים: המון פצצות של חיל אוויר והמון חיילי חי"ר שעוברים בשטח מטר אחרי מטר. אבל כל זה לא שווה בלי שמוגדרות מטרות ויעדים ברורים".

"השאלה היא אם אנחנו מעוניינים במלחמת לבנון השלישית או במלחמת לבנון האחרונה", מחדד עמיעד, משפט ממנו לקחנו את הכותרת לסדרת הכתבות על לבנון. "יש משהו מאוד יסודי שאנחנו מנסים לברוח ממנו אף שכולם מבינים עד כמה הוא הכרחי: לישראל אסור לאפשר למציאות הסבבים להימשך בצפון. וכדי שזה יקרה היה צריך כבר מזמן להבהיר ללבנון במעשים שאם היא תפתח במלחמה נוספת, לא חוזרים לנקודת ההתחלה כמו שקרה בלבנון השנייה, אלא הם מפסידים נכס אסטרטגי.

"צריך להעתיק את מה שעשינו ברמת הגולן בששת הימים. כלומר, שקו הגבול יעבור לליטאני. מי שקורא לזה רצועת ביטחון הוא עדין. התוכנית שאני מציע היא לא תוצר אידאולוגי וחזון מופשטים אלא תוצר של העמקה ושל חשיבה אסטרטגית מנומקת ומגובה, וזה מאפשר לי ולאנשים שאני מכשיר במסגרות שלנו לספר על התוכניות שלנו בביטחון ובלי להתחבא".