למרות החומרים המסווגים: לא תפתח חקירה נגד שוברים שתיקה

פרקליטות המדינה השיבה לבג"צ כי היא עומדת מאחורי החלטה שלא לפתוח בחקירה נגד ארגון 'שוברים שתיקה', וזאת תוך שהם מציינים בתגובתם שעל פי גורמי צה"ל יתכן והארגון מחזיק במידע רגיש העלול להגיע לרמת סיווג 'סודי' ואף 'סודי ביותר'. בתגובתה ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לדחות את העתירה על הסף.

תגובת הפרקליטות ניתנה לעתירה שהגיש ארגון 'עד כאן' לבג"צ בבקשה להורות ליועמ"ש לפתוח בחקירה נגד ארגון 'שוברים שתיקה' בגין איסוף מידע רגיש על צה"ל.

בתגובתה ציינה הפרקליטות כי "גורמי צה"ל הבהירו כי לפי אמירותיהם של אנשי משיב 2 (שוברים שתיקה) למתוחקרים ששלח עותר 1 ('עד כאן'), יש בידי משיב 2 מידע על אודות יחידות רגישות, אשר יכול להגיע בתיאוריה לרמת סיווג 'סודי' ואף 'סודי ביותר', אך לידי צה"ל לא הגיעה אינדיקציה לקיומי של מידע שכזה". 

בנוסף, ציינה הפרקליטות כי השאלות שנשאלים חיילים על ידי תחקירני שוברים שתיקה מעוררות סימני שאלה "התנהלותו של משיב 2, אשר אנשיו מתירים לעצמם לשאול את המתוחקרים שאלות שעל פניו אינן קשורות למטרותיו המוצהרות, מעוררת שימני שאלה ותמיהה". עם זאת, לטענת הפרקליטות הדבר עדיין לא מהווה סיבה מספקת לפתיחה בחקירה פלילית, כאמור.

• לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >>
• הירשמו לניוזלטר שלנו >>
• הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

טענה נוספת אותה העלתה הפרקליטות היתה כי צריך לנהוג בזהירות בנוגע לשמם של 'שוברים שתיקה' "לפתיחה בחקירה פלילית עשויות להיות השלכות רחבות היקף על הנחקר, ולעיתים גם השלכות ציבוריות מעבר לעניין אישי של הנחקר עצמו..".

עוד נכתב כי ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נבעה בין היתר "תוך נקיטת הזהירות המתחייבת טרם פתיחה בחקירה פלילית של ארגון חברה אזרחית, אשר עשויה להוות פתח להפללת יתר של פעילות ארגונים וכלי תקשורת העוסקים בביקורת על פעילותו של צה"ל".

כמו כן, להסבר ההוראה שלא לפתוח בחקירה השתמשה הפרקליטות בתקדים חריג משנת 1993, בו לא נפתחה חקירה נגד יאסר ערפאת בכדי לא לפגוע בהסכמי השלום שהיו על הפרק באותה העת. לפי התקדים, הפרקליטות משווה בין חשיבות שוברים שתיקה לחשיבותו של ראש הרשות הפלסטינית, ובין הסכמי השלום לפעילות הביקורת של 'שוברים שתיקה'. 

גלעד אך מנכ"ל עד כאן תקף את תגובת הפרקליטות "ארגון 'עד כאן' ביצע תחקיר מקיף ומעמיק, שכלל פעולות רבות לארוך תקופה ארוכה, שהניב אינדיקציות ברורות שלא משתמעות לשתי פנים כי שוברים שתיקה אספו מידע סודי על צה"ל. כל זאת במימון ובהכוונה של מדינות זרות והאיחוד האירופי".

אך העלה תהיות לגבי אופי המידע וכמות החשיפה אליו "איפה המידע הזה נמצא? מי מחזיק בו? האם ולאן הוא הועבר? מי נחשף אליו? כל אלו שאלות שחייבות להיחקר ולהיבדק. מדובר בביטחון ישראל, בדמם וחייהם של  חיילי צה"ל. זהו אינטרס מובהק של כלל הציבור בישראל לקבל תשובות ברורות.

החומרים המלאים נמצאים אצל המשטרה והפרקליטות, לרבות חוות דעת מקצועיות של קצינים בכירים מהצנזורה הצבאית וביטחון המידע של צה"ל. חייבת להיפתח חקירה לבדיקת אופי המידע שנאסף ואחזקתו, ואנו נפעל שכך יהיה".

נזכיר כי לעתירה שהגיש ארגון 'עד כאן' לבג"צ הצטרפו מפקדים בכירים, התומכים בבקשה לחקור את איסוף המידע הצבאי על ידי שוברים שתיקה. לעתירה צורפו חוות דעת של בכירים בצה"ל -במחלקת ביטחון מידע בצה"ל ובסיווגי מידע – מהן עולה הבעייתיות הרבה הנובעת מתשאולי שוברים שתיקה "'הארגון' נוקט בשיטת מודיעין כדי לאסוף מידע ומודיעין על צה"ל, יכולותיו ופעילותו.. המידע המצוי ברשות 'הארגון' הינו ערכי בעיני היריבים והאויבים של מדינת ישראל, ועשוי להיות נגיש לגורמים עוינים אלו בשל מאפייני אחזקתו".

מעורכי דינם של העותרים, עו"ד שלמה ואורי צפורי נמסר כי: "תשובת המדינה רק מחזקת את טענת העותרים לפיה יש צורך בפתיחת חקירה. שוברים שתיקה מחזיקים בידיהם מידע מסווג בניגוד לחוק ובאופן בלתי מאובטח. על זה אין כל חולק. לא מדובר בעבירה חד פעמית אלא בעבירה מתמשכת".

"יתירה מזו, המדינה מודה למעשה כי בין החומרים המוחזקים ע"י שוברים שתיקה יש מידע אודות יחידות רגישות ברמת סווג סודי ואף סודי ביותר. אעפ"כ, בשל החשש מ"אפקט מצנן על חופש הביטוי", המדינה מוכנה לנהוג בסלחנות, ליטול סיכון בטחוני מרחיק לכת ולאפשר לשוברים שתיקה להוסיף להחזיק ולאסוף חומרים מסווגים, מבלי להציב בפניהם דרישות כלשהן. אף אחד לא יודע לאן זלג המידע המסווג עד כה ולאן הוא עוד עתיד לזלוג - בדיוק לשם כך נדרשת חקירה".

"אחזקת מידע סודי היא עבירה של ריגול חמור לפי ס' 113(ג) לחוק העונשין. לא יתכן שהמדינה תאפשר לארגון להמשיך לעבור באופן מתמשך על עבירה של ריגול חמור בשם ה"אפקט המצנן על חופש הביטוי".