תעלומה: מי "טיפל" במכתב של עמירם בן אוליאל?

עמירם בן אוליאל, הנאשם בפרשת דומא, שוהה בתנאים קשים בהפרדה, ומוגדר כאסיר ביטחוני, מה ששולל ממנו זכויות אסיר רבות. משפטו מתנהל תחת צווי איסור פרסום ובדלתיים סגורות, אך בקרוב צפוי להסתיים שלב משפט הזוטא, במסגרתו פורטו העינויים שעברו בן אוליאל והקטין הנאשם בתיק.

אלא שלצד התנאים המחמירים, בשב"ס מאפשרים קבלת מכתבים לבן אוליאל, כמו גם ליתר האסירים, אך פנייה שהגיעה לידי הקול היהודי מלמדת על "יד נעלמה" שביקשה כי מכתב שנשלח אליו לא יגיע ליעדו.

לקול היהודי נודע כי תושבת עמונה שגורשה עם משפחתה, ובן אוליאל ביצע עבור משפחתה עבודה לפני מספר שנים, כתבה לו מכתב. את המכתב שלחה לכלא השרון בו הוא מוחזק, אלא שלפני מספר ימים, חזר המכתב, כאשר על המעטפה נכתב: "להחזיר לשולח. לא מקבלים מכתבי תמיכה".

על פי נהלי שב"ס, סוהר שפותח את המכתבים המגיעים לאסירים, חייב לסמן בראשי תיבות של שמו כל מכתב שפתח. על המכתב והמעטפה שהוחזרו, לא מופיעים ראשי תיבות אלא מספור: "11".

לפי הנהלים, במידה והוחלט שלא למסור את המכתב לאסיר בשל קיומן של עילות חריגות המנויות בפקודה, על הסוהר להורות על גניזת דבר הדואר או המכתב במקום מיוחד שיועד לכך, וההחלטה בעניין תובא לאסיר ע"י קצין אסירים יחידתי, אלא אם אישר נציב שירות בתי הסוהר שלא לעשות כן.

במקרה זה, כלל הדברים לא התקיימו, ובשב"ס מסרו בתגובה לפניית הקול היהודי כי "מבדיקה שערך דובר שב״ס לא נמצא כי גורם שב״ס החזיר את המכתב או כתב את ההערה עליו".

האם מדובר בסוהר שעבר על הנהלים ומנסה להתחמק, או שבאמת "יד נעלמה" השיגה את המכתב בטרם הגיע לשב"ס והחליטה להחזיר אותו? הדבר לא ברור, אך נראה כי בכל הקשור ל"תיק דומא" הכל יכול לקרות.

גורמים משפטיים עמם שוחחנו הבהירו כי מדובר במקרה חריג, וכי בשב"ס מכניסים בדרך כלל מכתבים לאסירים. גם עורך דינו של בן אוליאל, עו"ד איציק בם, ציין כי לא מוכר לו אירוע דומה בעבר.

"הדבר נשמע מאוד מאוד מוזר ויש כאן שלוש אפשרויות", אמר עו"ד בם לקול היהודי. "או שיד נעלמה באופן ניסי החזירה את המכתב עם רישום על גביו, לפיו השב"ס לא מעביר מכתבי תמיכה.

או שמי שעשה את זה הוא גורם מוסמך בשב"ס שמתכחש למעשיו, ולכן באופן רשמי שב"ס לא יודע שום דבר לגבי האירוע. או שמי שעשה את זה אינו מתכחש למעשיו, ותגובת שב"ס אינה תואמת את המצב העובדתי.

ככל שהאפשרות לפיה מי שהחזיר את המכתב הוא גורם מוסמך בשב"ס, הוא צריך ללכת לקורס בהבנת הנקרא, שכן במכתב יש הרבה אמפתיה למצבו של עמירם, הבנה לסבלו, תקווה שהוא ייצא מצרה וצוקה בה הוא מצוי, חיזוק ידיו בהתמודדות הקשה אל מול התעללות של השב"ס,  אך אין בו תמיכה במעשה המיוחס לו. ככל שכך פני הדברים, מדובר בגורם פחדן שלא לוקח אחריות על מעשיו.

אך ככל שיד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל, מוטב כי במקום להתעלל באסירים הביטחוניים היהודים, ששב"ס יעשה בדק בית יסודי".

והנה תוכן המכתב שנשלח לבן אוליאל וגורם אלמוני לא רצה שהוא יקרא:

"עמירם היקר שלום, אתה בטח זוכר אותי, זאת מעמונה שעשית לנו אחלה גינה, שהעץ רימון ששתלת עדין עומד, שכל השאר נהרס לה.

כותבת אליך מחיינו ההזויים במדרשה, בשילוב עם בית שהשכרנו לשבתות מכספינו.

כותבת אליך אחרי שפגשתי כמה פעמים את אשתך היקרה...

שמחתי מאוד לנסות לחזק אותה קצת, למרות שאחרי הפינוי לא הגעתי לזה יותר.

גם את הקטנה שלך ראיתי, יפה מתוקה וחכמה. כותבת אליך בידיעה שאתה עושה עבודה נאמנה גם בשבילי. מרגישה שההתנהגות של המדינה במקרה שלך כושלת ומבישה, אפילו שאם היינו יושבים על כוס קפה לא בטוח שהיינו מסכימים על כל דבר. אבל לא לתת לך לפגוש את אשתך זה שיא הנבזות עלי אדמות.

מברכת אותך שתצליח ליצור שינוי אמיתי בתפיסה, ושלא יעשו לאף אחד את העוול שעושים לך.

שנהנה ממך וניזכר בימים של פעם... כשהיית עצור, כמו שאנחנו נהנים לדבר עם ******** שנזכרים בתקופה זו כדבר ישן נושן ולא מבינים איך זה קרה.

כי ממרחק הכל נראה מגומד, גם מה שעובר עלינו מפוני עמונה, ממרחק בתמונה הכללית יראה מגומד כי עיקר העניין של העולם הוא טוב ובא להיטיב איתנו.

 מעריכה מאוד את כל מאמציך והצורך שלך לדבוק באמת. תודה שאתה כשמך עוזר לנו להרים את הראש בחינת עמי–רם, שנזכה לבניין המקדש בקרוב, לישועה לשמחה לבריאות הנפש והגוף, מחכה לסעודת ההודיה".