במכללת ספיר בשדרות מתקיימת תערוכה אומנותית. אחת מיצירות האומנות הייתה של גל ווילנץ, איש שמאל קיצוני שיצר חמסות עליהם נכתב "אטבח אל יהוד", "בדם ואש נפדה את פלסטין" ו"דעאש".
סטודנט יהודי שלא השלים עם העניין, תלש את החמסה עליה נכתב "אטבח אל יהוד" וקרע אותה לחלקים. רגע לפני שהוריד את ה'חמסה' הבחין הסטודנט בשלוש סטודנטיות שראו אף הם את היצירה ויצאו מהתערוכה בבכי.
בתקשורת מיהרו לדווח כי "החמסה נגנבה" ממיצג האומנות, אך אמש (ג') פרסם הסטודנט מכתב בו הוא מסביר את מעשיו ומזדהה בשמו. "קוראים לי דביר קלי" פתח הסטודנט, "אני נשוי +1, שירתי 5 שנים כלוחם בשייטת 13, גר במושב יכיני שבעוטף עזה, סטודנט למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר ואני לא גנבתי את מיצג ההסתה 'אטבח אל-יהוד'".
"אני בהחלט הורדתי אותו מהקיר בבוז, אני בהחלט קרעתי אותו לחלקים קטנים, ואני בהחלט שלם עם המעשה של עצירת ההסתה בפומבי כנגד העם היהודי. חשוב לי לציין שאינני שונא ערבים ואפילו פעלתי במהלך לימודי במכללה לייצר קבוצת שיח ולימוד משותפת בין סטודנטים יהודים לבדואים (ויעידו על כך חברי משני המגזרים). רגע לפני שהורדתי את מיצג ההסתה מקיר התערוכה עמדו לידי שלוש סטודנטיות שהסתכלו על ה"חמסה", פרצו בבכי ויצאו מהתערוכה בראש מושפל" מתאר קלי.
"לא האמנתי למראה עיניי - יהודים, במדינת ישראל, במוסד אקדמי הנתמך על-ידי המדינה, הולכים שפופי ראש אל מול כתובת הסתה, אלימות ורצח כנגדם. ואין תגובה, ואין גבורה, ואין טיפ טיפה של עמידה ברורה ואיתנה שכאן זה פשוט לא יקרה... מכאן כבר פעלתי כמו שלמדתי וכמו שאני יודע. ההגנה על העם לא מסתיימת ברגע השחרור מצה"ל", כותב הסטודנט.
"יתכן וינקטו נגדי צעדים משמעתיים, ואפילו לקחתי זאת בחשבון. סיימתי כבר שנה אחת בהצטיינות, הממוצע שלי עומד כרגע מעל ל-90 אבל אני בספק גדול האם אני בכלל מעוניין להמשיך ללכת בראש מושפל במכללה שהפכה להיות בית ועד לטרור ומזמן מזמן כבר לא בית לקדמה, להשכלה ולשלום".
לסיום כותב קלי "ובאמת שלא גנבתי את ה"חמסה". תסתכלו טוב מתחת לכיסאות בחדר הסמוך, אני בטוח שהיא עדיין יושבת שם, למטה, ככה בדיוק, כמו מקודם על הקיר, רק שעכשיו הראש שלה הוא שמושפל..."
משפט יפה. 3 ט' טבת תשע"ה 23:53 אסף
בושה למוסד שכזה 2 ט' טבת תשע"ה 23:48 רותי
דביר חמוד כל הכבוד. 1 ט' טבת תשע"ה 16:50 רן סגל