סיקור: ספינת המדבר וההפקרות בנגב

תופעה מסוכנת קיימת מזה שנים רבות באזור הנגב. גמלים, סוסים וחמורים מסתובבים חופשי ללא פיקוח בעליהם וללא סימון לגופם, שלא על פי חוק. הדבר נראה אמנם כתופעה תמימה ונחמדה אך זו כבר גבתה מחירים כבדים. "מצד אחד זה נראה פסטורלי ויפה, אך התופעה מהווה סכנה חמורה וגורמת נזקים גדולים, גם בנושא החקלאות". אומרת הדרה גורפינקל, מנכ"לית המועצה האזורית בני שמעון שהתופעה נפוצה באזורה.

התופעה נפוצה בכמה אזורים - אחד מהם הוא גוש היישובים סנסנה, להבים, כרמים והכבישים הסמוכים אליהם, לא הרחק מהכפרים הבדואים חורה ולקיה. אזור נוסף הוא בבסיס חצרים הנמצא דרומית לבאר שבע והכבישים הסמוכים אליו, בהם כביש 40 שמתחיל דרומית למצפה רמון ומצפין לכיוון באר שבע עד לקריית מלאכי.

ככל הנראה, מטרתם של בעלי הבהמות, הבדואים, היא לחסוך את ההשגחה על בעלי החיים וחיסכון בהוצאות האוכל המוטלות על הבעלים. על פי חוק התעבורה, חל איסור להשאיר בעל חיים ללא השגחה. גם במצב בו ישנה השגחה, מטיל החוק מגבלה על בעלי הבהמות בסמוך לדרך ולכביש. "לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה". בנוגע לגמלים בפרט אומר החוק כי יש להוליכם בשיירה, בטור עורפי, כשהם קשורים זה לזה ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים. בלילה, במצב "תאורה" כמו שמגדיר החוק, על מוליך הבהמה לשים מנורה או פנס מלפנים ומאחור.

עשרות תאונות התרחשו, בחלקן נפצעו נוסעים ובמספר מקרים אף נהרגו. תושבי הדרום מפנים אצבע מאשימה כלפי הבדואים ומשטרת ישראל. "אם הייתה אכיפה לגבי הבדואים בעניין סימון הבהמות,היה את מי לתבוע והתופעה הייתה נמנעת" אומר בשיחה עם הקול היהודי אשר מבצרי, תושב שומריה שלפני כמה חודשים היה מעורב בתאונה בה התנגשו שני סוסים ברכב בו נסע. את דבריו מאשרת גם הדרה גורפינקל, ואומרת כי "הבעיה העיקרית בסיפור הזה הוא הסימון. הגמלים פשוט לא מסומנים ואין למי לפנות". יש לציין כי על אף שעל פי החוק לא מוטלת חובת הסימון על סוסים, בשונה מגמלים, עדין קיים האיסור בדבר שחרורם ללא השגחה.

באירוע בו היה מעורב מבצרי בעת שנסע משומריה לבאר שבע בלילה חשוך, נגרם נזק כבד לרכב. שני סוסים מתוך חמישה שדהרו לכיוון הרכב בקטע ללא תאורה בכביש, נהרגו בהתנגשות. "אנחנו היינו הקורבן השלישי של הסוסים האלו. היו לגביהם עשרות תלונות במשטרה, אבל אף אחד לא עשה כלום בשביל להוריד אותם מהכביש. לא צריך לחכות לאסון בכדי לעצור את זה".

למרבה הצער האסון כבר קרה. רק לפני כחצי שנה נהרג דוד כהן, ממקימי היישוב רתמים, בהתנגשות עם גמל. עד כה, בשנים האחרונות, נהרגו כתשעה בני אדם במקרים דומים בהם ארבעת בני משפחת תורג'מן לפני כעשר שנים.

"יש שני אשמים בתופעה" אומר עקיבא ביגמן, דובר היישוב רתמים. "האשמים הישירים הם בעלי הגמלים שלא שומרים עליהם. גמל חייב על פי חוק להיות במכלאה אלא אם כן הוא מובל ואז יש חובה לקשור אותו. האשמה השנייה מופנית כנגד המשטרה שלא דואגת לאכוף את החוק. לדעתי, האכיפה צריכה להתחיל בתוך הכפרים עצמם שגם שם בהמות מסתובבות בחופשיות. אם כל הגמלים שבכפרים יהיו בתוך מכלאות לא יהיה גמל אחד על הכביש. המשטרה צריכה לשנס מותניים ולטפל בנושא ברצינות. אם בהמה של מישהו תסתובב בתל אביב, גם אם היא לא תזיק לאיש, הבעלים ייקנס".

לדברי ביגמן המשטרה שולחת ניידת בכל פעם שמתקבלת תלונה, "אבל לניידת אין מה לעשות כשהיא נתקלת בגמל". לדבריו, הבעיה היא יותר שורשית ודורשת טיפול מעמיק יותר, כאמור.

לאחר התאונה בה נהרג דוד כהן מרתמים, החלו במועצה האזורית נווה-מדבר בפרויקט סימון גמלים בסרטים זוהרים בכדי למנוע התנגשות איתם בלילה. ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, הציע אז לאפשר לפקחים לבצע ירי בגמלים משוטטים ובכך להביא לפתרון הבעיה.

ממשטרת מחוז דרום, מרחב נגב נמסר בתגובה, כי "המשטרה עורכת בשיתוף הרשויות המקומיות וגופי אכיפה פעילות אכיפה מניעה והסברה בכל הקשור לבעלי חיים שמסתובבים ללא השגחה, הפעילות נערכת בקרב הבעלים של בעלי החיים וכן באזורים בהם מסתובבים בעלי החיים".