בדרך כלל השכונות היהודיות במזרח ירושלים, כמו עיר דוד, מעלה הזיתים, א-טור, אבו תור ועוד, מהוות מוקד קבוע לחיכוכים בין יהודים לערבים, כאשר ברוב רובם של המקרים הערבים אלו התוקפים.
בשיחה עם ברוך פרוס המתגורר באבו תור, הוא מספר על החוויה היום-יומית ומציין כי בימים אלו הם חווים הפסקה קצרה מאירועי הטרור. "בתקופה האחרונה פחות או יותר לא היו אירועים. יש איזו הפסקה מחזורית", הוא מציין ומסביר. "יש הרבה אירועים, בערך כל יום, ואז יש הפסקה של כשבוע-שבועיים. אחריה האירועים חוזרים כרגיל. כך זה כל הזמן".
האירוע האחרון לו היה פרוס עד, התרחש ביום שחרור ירושלים בשבוע שעבר. "ראינו תהלוכה של ערבים שצועדים עם תופים ודגלי אש"ף לכיוון הבית שלנו, זה היה די מלחיץ" הוא מציין. "ראינו שהם חיכו למשהו כי הם היו עם מצלמות. הזמנו מג"ב ובינתיים ירדנו אליהם ועמדנו מולם. הם בתגובה הסתובבו ונסוגו".
פרוס חוזר ומציין כי גם בתקופה כמו עכשיו, כשיש הפוגה באירועי הטרור בשכונה, הכוללים בדרך כלל השלכת בקבוקי תבערה ואבנים וכן ירי זיקוקים לעבר בתיהם, מדובר רק בעניין של זמן. "זה עניין של זמן עד גל האירועים הבא. בדרך כלל כשיש אירוע אנחנו משתדלים ליצור מגע איתם, אבל אנחנו לא תמיד מצליחים כי הם בורחים", הוא מספר ומוסיף "כמובן אנחנו גם מזמינים את המשטרה".
| "המשטרה רק נותנת תחושת בטחון, לא יותר"
לדבריו, הפעילות של המשטרה בשטח לא עושה עליו רושם גדול. "כנראה שיש להם פעילות סמויה, כך אומרים. כשהם מגיעים לשטח הם עושים זאת רק כדי לתת תחושת בטחון, לא יותר מזה. אני לא יודע לומר האם ההפסקה היא בגלל הפעילות הסמויה שלהם, בכל מקרה זוהי הפסקה זמנית".
פרוס סבור שהסיבה לטרור הערבי הרב שפוקד את השכונה נעוצה בכך שהציבור היהודי נמנע מ"להרגיש בבית" בשכונות מזרח העיר. "הסיבה הפשוטה היא שיהודים לא מסתובבים בשכונות של מזרח ירושלים. גם אם מגיעים לפה יהודים זה נתפס כמו פרובוקציה ולא כמו טיול. איפה שאין יהודים ועסקים של יהודים, ואיפה שיהודים לא הולכים בצורה רגועה בבירת ישראל, ממילא שמה ערבים מרימים ראש".
"דעתי הצנועה אומרת", הוא מוסיף לסיום, "מזרח ירושלים צריכה להיות מקום של טיולים ועסקים וממילא, כמו בשאר השכונות, ערבים מקבלים את זה שצריך להתנהג כמו "אזרח של מדינת ישראל", במרכאות", הוא מציין.
