בכנס האומנים שכונה "חופש הביטוי" ומחה על הוצאת ההצגה 'הזמן המקביל' מסל התרבות, הששתפה גם אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם הי"ד, שנחטף, עונה ונרצח באכזריות על ידי מחבלים, בניהם וואליד דקה שההצגה מבוססת על סיפור חייו.
אורטל ייצגה בכנס, שנערך בנפל יפו, זה את משפחתה המתנגדת להעלאת ההצגה "הזמן המקביל" בתיאטרון אלמידאן בחיפה. במהלך נאומה של אורטל, התפרצו המשתתפים לדבריה והיא עזבה את הבמה כשהיא בוכה.
"על ההצגה נודע לנו כשהוצגה לפני כחודשיים, באירוע משותף לתיאטרון אלמידאן ולארגונים התומכים בחרם על ישראל לרגל 'יום האסיר הפלסטיני' - אירוע פוליטי לחלוטין שהתקיים בתיאטרון בקריאה לשחרורם של כלל המחבלים מרוצחי משפחת פוגל ועד עבדאללה ברגותי שאחראי לרצח 66 ישראלים ולפציעתם של מאות נוספים, בין השאר במסעדת סבארו בירושלים, במדרחוב בבן יהודה, בקפה מומנט, באוניברסיטה העברית וברח' אלנבי בתל אביב", אמרה אורטל בנאומה.
"בהזמנה לאותו אירוע, נאמר כי הוא נערך בשיתוף התיאטרון ובמרכזו הוצגה ההצגה בהשראת הרוצח של דוד שלי, שאותו, כמו גם כל מחבל נתעב אחר, מכנים אנשי התיאטרון כ"אסיר פוליטי" ובראיונות לתקשורת הפלסטינית הם אף מכנים אותו כגיבור".
בבואי למחות על קיום ההצגה חלק מבאי האירוע קראו לי ולדודי "נאצים", הטיחו בי נאצות ובאחד המקרים אחת מעובדות התאטרון (שגם נמצאת כאן הערב) דחפה אותי באלימות. לשמחתי, בימים האחרונים, לאחר חודשיים של מאבק, מתחילים להישמע קולות של שפיות. אמנים ויוצרים חשובים בישראל יצאו בימים האחרונים נגד הצגת הרוצח והתייצבו לצד קביעתנו שלמדינת ישראל פשוט אסור לממן את זה".
"לא סתימת פיות יש כאן וגם לא פגיעה בחופש הביטוי. עם כל הכאב הנורא, חופש הביטוי במדינת ישראל יאפשר לאוהדי הרוצח הנתעב להמשיך להעלות את ההצגה הזו. כואב מאוד, ולדעתי גם לא הגון, שבעלי אינטרס מצאו לנכון להציג כאילו דרישתנו נוגעת לצנזורה – מה שמעולם לא דובר בו. כל מה שאנו דורשים הוא שאוהדי הרוצח יעשו זאת מכספם הפרטי ולא מתקציב המדינה שלמענה נלחם דוד שלי ושחטיפתו, עינוייו ורציחתו לא נועדו לפגוע רק בו אישית - אלא במדינה כולה ובכולנו כאזרחיה".
"תקצוב הצגה כזו מתקציב מדינת ישראל", המשיכה אורטל, "איננו רק עוול נורא כלפי משפחתנו, זהו פגם מוסרי ושמיטת הקרקע מתחת ליכולתה ולזכותה של המדינה לשלוח את בניה ובנותיה להלחם למען קיומה ובטחונה. אני מבקשת כאן לקרוא – לכם!! אמני ישראל, אנא, התייצבו לצד ההגיון, המוסר והצדק בדרישה שמדינת ישראל לא תממן את הגיגיו של מי שרוצחים נתעבים אינם האויבים שלו, אלא דמויות הראויות לכבוד והערכה".
"השמיעו את קולכם, כשעמיתיכם קוראים לרוצחים "גיבורים" ומתעקשים להמשיך להעלות הצגת סימפטיה לרוצח אכזר".
