נסגר ההליך הפלילי שהתנהל כנגד מאבטחים שהיכו ערבים. בעוד שכנגד אחד מהמאבטחים הוגש כתב אישום שנגמר בעונש קל יחסית וללא הרשעה, הרי שלחמשת האחרים נסגר התיק מבלי שהוגש נגדם כתב אישום, מחוסר עניין לציבור. כך דווח באתר ynet.
על פי טיוטת כתב החשדות של המשטרה, איהאב אבו נג'מה, ואחמד אבו ג'מאל, גננים במקצועם, הסתובבועל יד בית ראש הממשלה בשכונת רחביה, כשהם נושאים עימם מיכל ריסוס ומזמרה. מאבטחים שראו את הערבים מסתובבים סמוך לבית ראש הממשלה, ביקשו מהם להציג תעודת זהות, אך הערבים סרבו. מאבטחים נוספים הוזעקו למקום, והתפתח ריב בינם לבין הערבים שסרבו לשתף פעולה ולענות על שאלות המאבטחים.
בעקבות חוסר שיתוף הפעולה החליטו המאבטחים לעכב את הערבים, אך הללו סירבו למהלך, והתנגדו למאבטחים באלימות. בשלב זה, החלו המאבטחים להכות את הערבים עד שהללו נזקקו לטיפול רפואי ופונו למרכז רפואה. אחד המאבטחים סיפר בחקירה: "כל אגרוף שקיבל אמרו לו תירגע, אבל זה לא עזר". מאבטח אחר אמר: "זו הייתה תקופה שכל דבר הפך לכלי פיגוע: טרקטורים, מכוניות, איך נדע שהמזמרה הזו לא תידקור את ראש הממשלה".
עו"ד אריאל עטרי המייצג את אחד המאבטחים,אמר לאתר ynet: "במח"ש השתכנעו שהאלימות שבה השתמש מרשי הייתה מוצדקת לחלוטין. באותה תקופה אירעו פיגועים קשים בירושלים, והתנהגותם הברוטלית של השניים, שתקפו את המאבטחים, חייבה שימוש בכוח רב שנמצא כאמור, מוצדק לחלוטין.
בעקבות המקרה הגישו הערבים תביעה אזרחית בבית משפט השלום בירושלים, במסגרתה הגיעו עם המדינהלהסדר פשרהבו פיצתה המדינה את שני המתלוננים ב-200 אלף שקלים, מבלי להודות בטענות התביעה.
במקביל, במחלקהלחקירות שוטרים הוחלט כי לאחד מהמאבטחים יוגש כתב אישום, וכנגד האחרים יתנהל הליך משמעתי בלבד. שניים מהמאבטחים עזבו מאז את שירות המדינה והתיק נגדם נגנז, אך על השלושה האחרים נגזרה נזיפה חמורה והפקעת משכורת. לדברי מח"ש, "פעולת מאבטחי השב"כ נעשתה במסגרת מילוי תפקידם, בתקופה ביטחונית מתוחה - כשבוע לאחר פיגוע דריסה בירושלים, ואירועים ביטחוניים נוספים. המתלוננים עוררו את חשדם של המאבטחים, וחשדם אף גבר כאשרהם סירבו לשתף עמם פעולה".
