למעלה מארבעים שנה שאברהם הרצליך רועה את עדר הכבשים שלו, בעבר בגליל התחתון וכיום בהרי השומרון. שלוש פעמים שערבים חדרו לדיר שבכפר תפוח וגנבו כמות גדולה של כבשים. מבחינתו, האירוע שהתרחש ביום שישי האחרון הוא חריג במיוחד.
"ביום שישי בשעות הבוקר, לקחתי את הכבשים למרעה בשטח הנמצא צפונית לישוב תפוח", מספר הרצליך ומסביר כי בתקופה זו, שבין הקיץ לחורף, נגמר העשב בשדות והכבשים אוכלים את עליו של עץ האלון. באזור זה, כשהכבשים אוכלים מעצי האלון, קשה להבחין בכולם מבעד לסבכי העצים, מה שאפשר את גנבת הכבשים. "מצד אחד ריבוי העצים הוא שפע של אוכל ברוך ה', אבל בגלל שאנחנו חיים במדינה שלא מכירה את ההלכה שאסור לערבים להסתובב בארץ ישראל, אני סובל מזה. ערבים כל הזמן רוצים לגנוב את העדר, וזה מה שקרה ביום שישי האחרון".
"עזבתי את העדר רק לכמה דקות, וכשהגעתי לדיר הבחנתי בחסרון בעדר. במהלך החזרה לישוב, ערבים גנבו בערך 40 כבשים, חלק די גדול", מספר הרצליך בכאב. "ממש קיבלתי מכה קשה. בשבילי הכבשים זה לא רק רכוש, זה כמו הילדים שלי. כך אמר גם יעקב "ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים". לפי התרגום יעקב דיבר כאן לא על ילדיו הקטנים אלא על הכבשים היונקים. גידלתי את הכבשים האלה הרבה זמן, בלתי איתם שעות ארוכות".
| "הגנבה עלולה לגרום נזק לערבים"
"גנבו לי כבר שלוש פעמים את העדר, ותמיד הם עושים את זה בלילה. יש לי תקווה שערביי הכפרים הסמוכים עוד יחזירו את העדר. לא שהם יתחרטו ויחזרו בתשובה, אלא בגלל שידעו שהמקום שממנו הם גנבו יודע גם להגיב", אומר הרצליך ומיד מסביר, "בתקופה הזו הערבים עסוקים במסיק הזיתים ויש כאן אנשים בתפוח שרוצים לגרום נזק לעצי הזית האלו כדי להרתיע אותם". הרצליך ממהר לומר כי הוא לא יעשה דבר כזה ואף מספר כי בעבר מנע מתושב האזור להצית עצי זית. "הערבים מהכפרים מרדה וג'מעין צריכים לדעת שלגנבה הזו יכולות להיות תוצאות קשות והם עלולים לסבול נזק יותר גדול מ-40 הכבשים שהם גנבו. זה לא מגיע מיוזמה של יהודים, אלא זו תוצאה ישירה של המעשים שלהם".
הרצליך מקשר את גנבת העדר למצב הבטחוני ואומר כי "היום עם ישראל חי בפחד ואנשים פוחדים לצאת בשעה שש בערב מהבית שלהם בירושלים או בערי המרכז. התורה הגדירה את הישמעאלים 'פראי אדם'. המדינה כאן טועה בגדול, אין סיכוי להגיע להסכם שלום איתם, הם תמיד ירצחו ויגנבו וכל עוד יש ערבים בארץ אין אפשרות להגיע לחיים של שקט, שלווה ובטחון. זה לא אני אומר את זה, אלו מילים של אור החיים הקדוש שכתב זאת לפני כמה מאות שנים. מגיע לערבים שתהיה להם מדינה, אבל רחוק-רחוק מכאן".
לסיום מבקש הרצליך להוסיף על החשיבות, לטעמו, שיש ברעיית צאן בידי יהודים. "ערבים מסתובבים עם עדרים גדולים בנגב ובגליל והם משתלטים על השטחים האלו. כמעט ואין רועי צאן יהודים. לצערנו יהודים מגדלים את העדרים במבנים ומאכילים אותם שם, ולא יוצאים למרעה. אנחנו נמצאים על אדמת קודש, חיים בלי ארץ הקודש אינם חיים".
