אתמול (שני) פורסם בכלי התקשורת כי ישנה "התפתחות דרמטית" ב"פרשייה חמורה" בה עוסקת החטיבה היהודית בשב"כ והמפלג לפשיעה יהודית בימ"ר ש"י. בתחילת יום האתמול עוד התפרסמו מספר ידיעות, אך בהמשך הוצא איסור פרסום על כל הפרשייה ומה שנותר לומר הוא שישנה "התפתחות דרמטית" בה עוסקים בשב"כ.
בתקשורת עשו הכול וייצרו את האווירה המתאימה בכדי שכולם יבינו על מה מדובר, אך בלי לעבור על צו איסור הפרסום. אנחנו שוחחנו עם נועם פדרמן, פעיל מוכר, שבילה במרתפי השב"כ לא מעט וגם יודע לומר מילה-שתיים, על ההנהלות בשירות הביטחון הכללי.
"בזכות החשאיות של השב"כ, יש להם יכולת לפרסם חלקי דברים ולכסות את השאר בשביל לייצר אווירה שמשהו מתרחש" פותח פדרמן. "כשיש חקירה על דברים רציניים, דוגמת רצח ודברים מהסוג הזה, ההיתרים שניתנים לחוקרי השב"כ יותר גדולים. מניעת שינה ואלימות מתונה, הכול בשביל לתת לנחקר את ההרגשה שהוא תלוי בידי החוקרים".
| חקירה בשב"כ: אנשים הודו בדברים שלא עשו
"בחקירות בשב"כ, וזה מתבטא בהרבה מאוד דברים, יש הרבה יותר אינטנסיביות והנחקר נתון תחת לחץ הרבה יותר כבד מחקירות אחרות. אנשים שלא חזקים יכולים לאבד את האיזון הנפשי שלהם בגלל זה. האיזון בין הרצון "לסיים עם הסיפור הזה" לבין הידיעה שאמירה כזו או אחרת, גם אם היא לא נכונה, יכולה להכניס את אותו אדם, גם אם הוא לא עשה כלום, לשנים ארוכות".
לדברי פדרמן, אחד מהצעדים בו משתמשים בשב"כ בפרשיות מסוימות, הוא הוצאת הודאה כוזבת מחשוד. "אני מכיר מספר מקרים, בעקבות המציאות הזאת, שאנשים הודו בדברים שלא עשו. הייתה פרשייה בקרית ארבע לפני מספר שנים בתוך פרשיה גדולה יותר שנקראה "האחים קהלני". היה רצח של נהג מונית ערבי ביער ירושלים. מה שעלה בחקירות, זה שמישהו לקח נשק מהנשקייה בקריית ארבע, הרג את הערבי והחזיר את הנשק לנשקיה. הוא לא הסתכל נשק של מי הוא לקח. בתכל'ס הנשק היה רשום על שם מישהו מקריית ארבע שאם הוא היה הורג זבוב הוא היה יושב שבעה".
"עצרו אותו והוא נחקר כמה ימים במתקן שב"כ בפתח תקווה ואחרי חקירה קשה מאוד שבה הוא הכחיש, הוא הודה ברצח שהוא לא ביצע. החוקרים אמרו לו 'אנחנו יודעים שאתה לא עשית את זה, אבל אתה יכול לשבת מאסר עולם. אנחנו חושדים במישהו אחר, ונכניס לך אותו לחדר ותגיד לו שאתה הולך לשבת מאסר עולם בגללו'. הם באמת הכניסו אותו לחדר והוא אמר לנחקר השני שיציל אותו כי הוא הולך לשבת על דבר שהוא לא עשה וביקש ממנו להודות, השני הכחיש. שניהם היו באיסור מפגש עם עו"ד, ובאמצע תרגיל החקירה הזה היה צריך להסתיים צו איסור המפגש עם העורך דין. עורך הדין של החשוד לא התעצל ונסע לבית המעצר. התחילו לעשות לעו"ד כל מיני תרגילים והוא התעקש ובסוף הכניסו אותו באמצע התרגיל חקירה והוא עצר את כל העסק. אבל מי יודע מה היה קורה אם התרגיל היה נעשה יום לפני? שתי אפשרויות. או שהאדם שלא עשה כלום היה נכנס למאסר עולם, או שהחשוד השני שהשב"כ חשב שהוא זה שביצע באמת את הרצח היה מודה בשבילו למרות שאולי גם הוא לא עשה כלום".
| השב"כ מנפח פרשיות
"היה סיפור נוסף אחרי רצח מזעזע של שני נערים ביער ירושלים. בתגובה לרצח עמדו אנשים על גדר קריית ארבע וירו על מכוניות של ערבים ונהרגה ערבייה. אחד מהאנשים שירו החליט שהוא זה שהרג את הערבייה. היו לו נקיפות מצפון והוא סיפר לחבר שלו שהוא זה שרצח את הערבייה. אותו חבר היה סוכן שב"כ. פתאום ביום בהיר נעצרו הסוכן והתושב והאחרון הודה ברצח אחרי שהוא סיפר את זה לסוכן בתוך התא. הוא נכנס למאסר עולם, אך הסתבר שבמהלך המשפט היה קליע בגופה של הערבייה שנעלם באופן הזוי מהתיק. זה לא עזר כי בכל זאת הייתה הודאה שלו והוא הורשע וישב בכלא".
"7-8 שנים אחרי זה פנו לסגן השב"כ שהיה בדרך לפרישה ורצה לחמם את היחסים בין התושבים לשב"כ. פנו אליו ובקשו ממנו להפחית מעונש המאסר של היהודי הזה. הוא בדק את הסיפור ואחרי כמה שבועות הוא דאג באופן אישי לשחרר אותו מהכלא. הוא לא גילה מה הוא עשה והאם זה קשור לקליע שנעלם, אבל הוא דאג שישחררו אותו. זה עוד דוגמה של אדם שמודה בדברים שהוא לא עשה".
"זה לא פשוט לשבת בתנאים האלו ולא כל אחד בנוי לזה. גם בסיפור רצח רבין עצרו עוד כמה אנשים בשביל לנפח ולהגדיל את הסיפור של הרצח למשהו יותר משמעותי".
