דפנה מאיר הי"ד נטמנה בירושלים

תושבים, חברים ומכרים השתתפו היום (שני) במסע הלוויתה של הקדושה דפנה מאיר הי"ד, שנרצחה אמש בידי פועל בניין ערבי בפתח ביתה שבישוב עתניאל בהר חברון.

הלוויה החלה סמוך לשעה 9:00 ברחבת בית הכנסת בישוב ודפנה הי"ד, והגיעה לבית העלמין הר המנוחות בירושלים, שם תיטמן.

"איבדנו אחות בלב ובנפש. הכרנו לפני ארבע שנים כשישבתי בגן שעשועים והבנתי מיד שהפכנו לחברות", אמרה אפרת דהן, חברתה של דפנה. "אפשר היה לדבר איתך על הכול. תמיד אמרת את האמת בפנים ובאהבה. את תמיד התנדבת".

"אין לבבות פועמים, אין בדיחות טובות יותר בסוף כל הודעה בוואטסאפ. מה יהיה עכשיו דפנה? אני צועקת מכאן ואנחנו מבקשים די. דפנה תבקשי רחמים על נתן והילדים. אנחנו כאן למטה נשמור עליהם".

אביגיל רוזנברג, חברה של דפנה אמרה, "איך מספידים חברה? לא עיגלת פינות. כל מפגש בינינו היה בסיס לצחוק והומור. שיתפת אותנו בחייך בפתיחות מלאה וכך נהגת עם עוד הרבה אנשים. היית אמא מסורה ואחות מסורה".

פרופסור יוחנן פייזר, מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע בו עבדה כאחות, ספד לה "מי היה מאמין שאנחנו נעמוד כאן בנסיבות כל כך טרגיות. דפנה עסקה כאן בהצלת חיים וחייה נקטפו לעיניי ילדיה. היא תמיד עשתה מעבר למצופה ולדרוש עם נתינה אינסופית. חסרונה אינה נתפס".

"בזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצרים" אמר הרב יצחק יוסף - הראשון לציון, בהר המנוחות. "כשם שנגאלנו במצרים בזכות הנשים אז גם כך יהיה בגאולה העתידית. האישה הזו הייתה אישה של צדק, של חסד, בזכות נשים כאלו ניגאל ותהיה תחיית המתים".

נציגת הממשלה ברשימת המספידים הייתה שרת התרבות מירי רגב. השרה אמרה כי "הלוואי ויכולתי לעמוד לצידך במאבקך עם הרוצח הנתעב", אמרה רגב, והוסיפה: "את סמל החיים. מולך עמד רוצח שפל, שוחט בשם הדת. זה לא טרור רגיל - אלא אידאולוגי".

רגב "התנצלה" בשם ממשלת ישראל על כך "שלא הצליחה להגן על חייה של דפנה".

יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, אמר כי זו העת להחלת ריבונות ישראלית מלאה על כל שטחי יהודה ושומרון וקרא לממשלה לפעול בתקיפות נגד המחבלים ושולחיהם - "לא רק כנגד היד הפוגעת יש לפעול אלא גם כנגד הגוף ששלחה".

במסע הלוויה השתתפו גם הרבנים הראשיים, הרב אריה שטרן - רבה של ירושלים, שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, רבנים ואישי ציבור רבים, לצד יהודים רבים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לדפנה.

המחבל, כאמור פועל בניין ערבי שעבד בישוב, הגיע לבית משפחת מאיר כאשר דפנה צבעה את דלת הכניסה לבית. המחבל דקר את דפנה, ולשמע צעקותיה הגיעו למקום ילדיה מהקומה התחתונה. בתה הגדולה בת ה-17 הגיע למקום והבחינה ברצח אמה למול עיניה וסיפרה על כך לאביה, נתן.