האווירה הקשה שמלווה את היהודים בארץ בנוגע להתמודדות של המדינה ומערכת הביטחון שלה עם הטרור הערבי מלווה לעתים בתחושה שאנו ניצבים בפני תופעה שאנחנו לא יכולים לה. ראש הממשלה ושר הביטחון ממשיכים להצהיר כי הם פועלים במרץ נגד הטרור, אך גם הם בעצמם אומרים פה ושם כי ההתמודדות כרגע עם אופי הטרור החדש של פיגועי יחידים שלא קשורים בפועל לרשת מסועפת של היררכיה וקבלת החלטות, היא איננה יעילה די הצורך.
אם תשאלו את עו"ד יוסי פוקס מהפורום 'המשפטי למען ישראל' הרי שהכל שאלה של רצון. הטענות של פוליטיקאים בכירים על כך שהמשפט כובל את ידיהם מול הטרור הערבי נובעות מחוסר רצון לפרוץ ולהשיב מלחמה שערה.
עו"ד פוקס כתב באחרונה חוות דעת משפטית מנומקת לפרטי פרטים לפיה אין כל בעיה חוקית בגירוש משפחות מחבלים לרצועת עזה.
בשיחה עםהקול היהודי מסביר עו"ד פוקס איך התגלגל העניין: "נושא גירוש משפחות מחבלים עלה בגל הטרור הנוכחי והובא לשולחנו של היועץ וינשטיין. הוא דחה את העניין בטענה שזה נוגד את המשפט הבינלאומי. לאחר זמן פנה אליי הרב שמואל אליהו שליווה את משפחות נפגעי גל הטרור האחרון באיזשהו מהלך ציבורי שלהם שקרא לראש הממשלה למצוא כל דרך בכל זאת לבצע גירוש של משפחות מחבלים, מהטעם שכל ראשי השב"כ טוענים שזה אמצעי ההרתעה הטוב ביותר שיש".
לאור בקשתו של הרב אליהו, נכנס עו"ד פוקס לעובי הקורה בנסיון "לגבש תשתית משפטית שתאפשר את המהלך הזה".
| לנצל את תקנות ההגנה לשעת חירום
ככלל, ניתן לומר לאחר השיחה עם עו"ד פוקס, כי הגישה שלו, על אף היותו משפטן, היא שצריך למצוא 'פרצות חוקיות', להתפתל ולהתפלפל בניסוחים של תקנות וחוקים כאלה ואחרים, בשביל לאפשר לדרג המדיני לבצע מהלכים שיכולים להיות יעילים במיגור הטרור הערבי.
"בתקנות ההגנה לשעת חירום מצאתי שיש סעיף שנותן סמכות למפקד האזור להרחיק כל אדם לתקופה קצובה משיקולי ביטחון, זה יכול להיות משכם לטול כרם ויכול להיות גם משכם לעזה", מסביר עו"ד פוקס. למעשה לא מדובר בהליך של גירוש, אלא בהרחקה משיקולי ביטחון. בפועל, ההגדרה שמדובר בהרחקה ולא בגירוש מחייבת קציבת זמן לתקופת ההרחקה, אך גם כך, טוען עו"ד פוקס, ההליך יכול להועיל באופן ניכר, בפרט לאור העובדה שמצב ההרתעה עבור המחבלים הערבים בעייתי למדי. "כמו שראינו לא הייתה שום ירידה במוטיבציה של המחבלים לבצע פיגועים", אומר עו"ד פוקס.
ברמה המשפטית מה ההבדל בין גירוש משפחות מחבלים לבין הריסת בתי המשפחות? בשניהם הרי מדובר באקט שמבוצע כלפי הסביבה של המחבל שאינה בהכרח קשורה לפיגוע שהוא ביצע.
"אתה צודק, אך כדי שזה יעמוד במבחני המשפט הבינלאומי אנחנו צריכים שזה ייכלל בתקנות ההגנה אותן בג"ץ אישר במשך השנים". הריסת בתי המחבלים גם הוא הליך שמעוגן באותן תקנות, ולדברי פוקס בג"ץ באופן עקבי אישר את הליך ההריסה, למעט מקרים בודדים. אחד השיקולים שבג"ץ ציין כתומכים בפגיעה במשפחות המחבלים הוא 'חזקת הידיעה', דהיינו שהמשפחות יודעות מן הסתם מה הלך רוחו של הבן, באיזו מידה הוא תומך בטרור וכן הלאה.
"מבחינה מוסרית ורציונלית אין הבדל בין הריסת בתים לגירוש, ולכן אני מצאתי תקנה שהיא שרירה וקיימת - הרחקה של משפחות המחבלים לזמן קצוב, זה דבר שניתן לעשות בדיוק כמו הריסה של בתים. אחרי שאנחנו עשינו את זה ראש הממשלה פנה ליועץ המשפטי הנכנס, אביחי מנדלבליט, וביקש את חוות דעתו לנושא ההרחקה".
| צעדים בטחוניים - כן, ענישה קולקטיבית - לא
צעד נוסף, עליו הצביע עו"ד פוקס בחוות הדעת שכתב, כצעד חוקי ויעיל נגד הטרור הוא שלילת התושבות ממשפחות המחבלים ממזרח ירושלים. "בעבר שללו את התושבות למחבל עצמו, אבל זה כמו כוסות רוח למת אם הוא יושב בכלא עשרים שנה. אנחנו רוצים לשלול את התושבות מבני המשפחה שלו". שני הצעדים הללו אינם מהווים צעדי ענישה, אלא צעדים בטחוניים. "ענישה קולקטיבית היא דבר בעייתי מבחינת המשפט הבינלאומי".
לדברי פוקס, צעדים מהסוג הזה של פגיעה כלכלית ואזרחית באורח החיים של משפחות המחבלים הם יעילים ביותר. "המשפחה תקשור את הבן בשלשלאות של ברזל למיטה ולא תאפשר לו לצאת לפגע" אומר עו"ד פוקס. "ראשי השב"כ אומרים שהצעד היחיד שירתיע את המחבלים הוא על ידי צעדים נגד משפחות המחבלים. אני מקווה שהיועץ המשפטי מנדלבליט ילך על הדבר הזה ויאשר את זה כי זה אפשרי מבחינה משפטית".
נדבר קצת ברמה העקרונית יותר: אנחנו רואים פה דוגמה למצב שבו המדינה נאלצת להתפלפל בכל מיני הליכים משפטיים בזמן מלחמה באויב, שזה מצב שקשה מאוד להתנהל בו כך. איך אתה רואה את המציאות הזו?
"הדילמה הזו באה לידי ביטוי לא רק בטרור של הסיכנאות והדריסה אלא גם במבצעים בעזה וכדומה: מתי יורים ולאן יורים. צריך להבין שהמשפט הבינלאומי הוא יצור דינאמי ומתפתח. אנחנו רואים הרבה פעמים גם את ארה"ב וגם את רוסיה תוקפות בצורה מאסיבית ביותר ואין פוצה פה ומצפצף. לצערי, למדינת ישראל אין את הפריווילגיה הזו, אנחנו נבחנים בעין מקרוסקופית על כל פעולה שאנחנו עושים".
"יחד עם זה אני חושב שצריך לנצל כל פרצה חוקית ומשפטית שקיימת כדי לפגוע באויב באופן קשה ביותר. גם בנושא של סיכולים ממוקדים אני חושב שצריך להמשיך, כנגד היד המכוונת של המחבלים. כשאין את הדבר הזה - אפשר להפעיל עונשי מוות. זה כבר קיים בחוק, לא צריך לשנות את החוק אלא לשנות רק את המדיניות שפהרקליטות הצבאית תבקש עונשי מוות במקרה שהמחבלים יצאו חיים מהזירה. יש כלים, רק צריך להשתמש בהם".
| "המסר לצד השני: ישראל לא יודעת להתמודד עם ילדים בני 15"
"לצערי שר הביטחון טועה בהסתכלות שלו על המצב. שמעתי אותו כמה פעמים אומר 'עברנו מערכות קשות יותר' וכן הלאה. הוא לא שם לב לדבר אחד: המסר שעובר כעת לצד השני שמדינת ישראל הגדולה והחזקה לא מסוגלת להתמודד עם סכינאות של בני 15. בידוק הפוך! הדרך היחידה להתמודד עם זה היא בשימוש בכלים הללו: למשפחה נשללת התושבות וביהודה ושומרון באותו הלילה מעמיסים אותם על ג'יפ ומעבירים אותם לרצועת עזה. אם נעשה כך אתה תראה ירידה דרמטית במוטיבציה לפגע. חייבים לעשות את הדברים האלה".
לסיום, איך אתה רואה את הפעילות של מערכת המשפט במדינת ישראל ביחסה להתנהלות הדרג המדיני במלחמה נגד הטרור הערבי?
"לדעתי יש התערבות יתר של בג"ץ. הדברים ידועים: בגלל המבנה של בית המשפט העליון והמבנה של הוועדה לבחירת שופטים, לצערי יש עודף משפטיזציה, אני טוען שלא הכל שפיט במדינה שנמצאת תחת טרור. צריך לתת למדינה יד חופשית ביותר, באמצעות כל הכלים והתקנות שיש ויפה שעה אחת קודם, להציל את הקורבן הבא שחלילה יידקר בימים הקרובים".
מעניין שצו הרחקה תקף רק כלפי יהודים??? 1 כ"ז אדר תשע"ו 14:03 מיכאל