לא רק ברמאדן: התמודדות מגדלי העדרים

לפני קצת פחות מחמש שנים הקימו הזוג קושילבסקי, שבתאי ואשתו, חווה סמוך לטנא עומרים בהר חברון. הם החלו לגדל עדר כבשים על שטח גדול של אדמות מדינה במסירות ועקשנות, רק שניהם. החווה ממוקמת בסוף הרי חברון וצופה על עמק באר שבע והנגב.

בעדר נאלצו השניים גם לשמור בלילה וגם לרעות ולטפל בכבשים בשעות היום. "היינו מודעים לזה שצריך לשמור בלילה, אבל בגלל שהיינו צריכים גם לעבוד ביום למחרת עשינו לעצמינו פשרות בשמירות" מספר שבתאי. "גנבו לנו כמעט תשעים כבשים בלילה של חורף". זו המכה הראשונה שחטפה משפחת קושילבסקי. הנזק הישיר הוערך בכ-220,000 שקלים.

"פעם אחת הם עברו משלב הגניבה לשלב השוד"

"החלטנו שבכל מקרה אנחנו מביאים עובד לשעות היום ואני שומר בלילות. מאז יש לנו כל שלושה ארבעה חודשים ניסיון גניבה. הכי חמור שהיה עד עכשיו היה ביום כיפור האחרון שהגיעו ערבים וכנראה קלטו שיש שמירה כל הזמן, ועברו משלב השמירה לשלב השוד. הם הגיעו בניסיון לקשור את השומר שגר שם בדיר. במקרה, באותו לילה הוא לא היה והיו שלושה חבר'ה אחרים. הערבים איימו עליהם ברצח עם סכין וברחו".

"אחריו היה עוד ניסיון גניבה שגילינו בדיעבד. הם לא הצליחו גם במקרה הזה לגנוב. אין תחליף טכני לשומר אנושי, ואנחנו לא התפשרנו על זה. גם כלבים וגם מצלמות לא עוזרים אם אין מישהו ער".

"בזמן האחרון עוזרים לנו מתנדבים מארגון 'השומר יו"ש'. אנחנו אומרים לכולם ולכל החדשים במיוחד – אל תיכנסו לעסק בלי לדעת שבכל מקרה מישהו שומר 24 שעות. זה לא שיש 99 אחוזים שיגיעו אליך, זה 100 אחוזים".

"הגנבים יכולים להגיע מכל מקום בארץ" אומר קושליבסקי. "חזון ארץ ישראל השלמה גרסת הגנבים. – יכול להגיע ערבי מהמשולש ולגנוב אצלנו, ויכול להגיע ערבי מיהודה ושומרון שיגנוב בפתח תקווה או בנתיבות. אין גבולות בנושא הזה. אלו חוליות שמגיעות ונותנות מכה".

"מלבד הקטע הלאומני, הניסיון למנוע ממנו לכבוש עוד שטחים, זו גניבה מאוד כלכלית. מאזדה חדשה שהם גנבו בתל אביב מוכרים אותה בחמשת אלפים שקל, כבשה ששווה 2,500 שקל הם מוכרים ב-2,500. שווה להם להשקיע, לעשות עבודה מודיעינית יומיים שלושה ולתת מכה".

"לא נחים כל השנה, גם ברמאדן"

לשאלתי בנוגע לחששות המתגברים סביב חג הרמדאן, אומר שבתאי: "הלוואי שהיו איזה עליות וירידות במשך השנה. הייתי שמח להגיד שברמדאן הגנבות עולות ואחר כך המגדל יכול לנוח, אבל זה פשוט לא ככה. כל השנה יש גנבות, 365 ימים. צריך כל הזמן להיות על המשמר. יש התגברות בחורף בגלל העניין הטכני, אבל כל יום יש ניסיונות גניבה בכל הארץ".

"הנזק הישיר של הגניבה הוא שווי הכבשה כפול מספר הכבשים. הנזק העקיף הוא בערך פי שתיים. כי אתה גידלת כבשה מגיל חודשיים והבאת אותה לגיל שנה, שיכולה להיכנס להריון ראשון. אחרי הגניבה היינו צריכים לקנות טליות חדשות ולהתחיל הכול מהתחלה. גם קניה חדשה וגם שאתה באיחור של שנה וחצי מבחינת הכנסות".

עם כל הקושי, מבהיר קושילבסקי: "אנחנו החזקים על הארץ. הערבים צריכים לפחד מאיתנו. השטח שלנו. איפה שאנחנו עם הכבשים הם לא נמצאים. איפה שאנחנו דורכים, בלי מריבות ובלי בעיות, זה שלנו. נדיר מאוד שגם חס וחלילה אם יצליחו לגנוב, המגדלים יתייחסו לזה כמו 'ביזנס'. אנחנו נמשיך לגדל כבשים בכל מקרה. יש לנו מודעות על כללי שמירה. הניסיונות שלהם באמת מתגברים, אבל ההצלחות שלנו למנוע עלו בשנתיים האחרונות".

"אם השב"כ רוצה, זה נגמר מאוד מהר"

"המשטרה לא משמעותית בשטח. הם עוזרים כמה שיכולים, לא נתקלנו באנטי. היינו רוצים שדווקא השב"כ יתערב. גם היחס שלנו וגם של הערבים שבאים לגנוב, וזה לא מוטל בספק, זה מניעים לאומניים. לשב"כ יש את היכולת המודיענית לסקל את זה תוך עשר דקות, אם הם רק רוצים. כל הגנבים ייתפסו. לא שלא יגיעו גנבים נוספים, כי לצערינו, כמו שאומרים 'לא כל הגנבים בדואים, אבל כל הבדואים גנבים', אבל עם קצת רצון וקצת הכרה בזה שזה לאומני השב"כ יכול לסיים את זה".

"אחרי הגנבה שהייתה כאן, הם התחילו מייד להשתלט על השטחים. היה מאוד קשה להחזיר הכול חזרה. אנחנו ממשיכים את דרכו של יעקב: 'לא גנובתי יום ולא גנובתי לילה' עד ביאת משיח במהרה בימינו".