לפני כשמונה שנים, הותקפה סטודנטית יהודייה כבת 25, על ידי קבוצת ערבים בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. הנערים הערבים שהיו 'קטינים' בעת התקיפה, הקיפו את הסטודנטית היהודייה שטיילה בגן ציבורי, תפסו אותה בכוח, שדדו אותה וביצעו בה מעשה מגונה, תוך שהם גורמים לה חבלות ושברים.
משרד הביטחון הודיע השבוע כי הוא מכיר בסטודנטית כנפגעת פעולות איבה. על פי חוק התגמולים, פגיעה בשל מעשה איבה היא "פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי". לפיכך, הכרה בנפגע פעולות איבה נעשית לפי החוק במקרה שבו יש 'יסוד סביר' להניח שהפגיעה בו הייתה בשל מעשה איבה.
את החלטת משרד הביטחון קיבל עו"ד ידידיה אורון, סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון תביעות וביטוח, על-פי עמדתו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי. כלומר, משטרת ישראל הגיעה למסקנה כי התקיפה המינית שביצעו הערבים נעשתה על רקע לאומני, ורק לפי מסקנת חוקרי המשטרה אישר משרד הביטחון את אופי התקיפה.
למעשה, זהו המקרה השני בלבד שבו משטרת ישראל מגיעה למסקנה זו. המקרה הקודם הוא תקיפה נוספת שארעה לפני כעשור, אף היא בירושלים. רק לפני כשנה הוחלט במשרד הביטחון להכיר בנערה יהודייה בת 14 שהותקפה מינית על-ידי קבוצת ערבים בשכונת פסגת זאב, שהרקע למעשה הוא לאומני.
נכון להיום, המדינה איננה מכירה בכל תקיפה מינית של נערות או נשים יהודיות בידי ערבים כתקיפה על רקע לאומני. יתרה מזו, המדינה לא קבעה קריטריונים להגדרת תקיפה מינית על רקע לאומני ורק כאשר חוקרי המשטרה מגיעים למסקנה זו, מוכר הנפגע כנפגע פעולות איבה, והוא זכאי לכל התגמולים המוגדרים בחוק.
