"היו לנו הרבה נפגעים – צעקנו שמע ישראל"

המתקפה הערבית בה השתתפו עשרות רבות של פורעים ערבים מהכפר קוצרא, על קבוצת הילדים שטיילו באזור מגדלים, גורמת לזעם רב בקרב תושבים באזור בנימין והשומרון, וזאת בין השאר בשל אוזלת היד שהפגין הצבא מול הפורעים. 

בעקבות האירוע דרשו בארגון חוננו כי כלל הילדים שנפצעו יקבלו טיפול רפואי, ועדות מסודרת תגבה מהם בידי חוקר ילדים. בנוסף דורשים בחוננו הקמת צוות חקירה מיוחד לטיפול במקרה ומעצר הפורעים הערבים, איתור פלאפונים והציוד שנשדד, וכמובן האקדח.

אחד הילדים שהותקפו סיפר בשיחה עם הקול היהודי על מה שהתרחש, ותיאר מבחינתו כיצד בזמן שהיה במערה, נראה היה שהירי של אחד המלווים הביא להדיפת הפורעים, אולם לא עבר זמן רב והם חזרו עם תגבורת.

"הלכנו באזור שדי קרוב לכביש אלון", תיאר הילד, שיחד עם חבריו הגיעו לטיול בר מצווה של חברם, כאשר מלווים אותם שני אבות של ילדים, א' וב' (פרטיהם שמורים במערכת).

בשלב מסויים הבינו חברי הקבוצה כי ערבים מתקרבים לכיוונם, כאשר אבן הושלכה לעברם.

"בהתחלה הושלכה עלינו אבן אחת. לא ראינו את המקור אבל החלטנו לעקוף את האזור הזה ולרדת למטה. עברנו לשביל עפר שלידו היתה מערה, ופתאום התחילו ערבים לזרוק עלינו המון אבנים, אז נכנסו לתוך המערה", מתאר הנער לקול היהודי.

"א' (אחד ההורים מלווי הנשק – א"ג) עלה למעלה להגן עלינו והתחיל לירות באוויר, הזריקות אבנים התחזקו אז הוא הלך לחפות עלינו כשאנחנו נשארנו במערה עם ב' (הורה נוסף שהיה בשלב זה עם אקדח).

היתה הפוגה של איזה רבע שעה כנראה בגלל הירי, ואחר כך הבנו שהערבים אומרים שמהירי הזה נהרג ערבי. אבל אז חזרו פי שניים ערבים לפחות ושמענו את המואזין קורא לבוא, ב' לקח את האקדח וניסה לכוון, אבל היינו כלואים במערה בלי שדה ראייה ולא ראינו מאיפה הם באים.

אז ערבים הגיעו וב' התחיל לירות קצת באוויר מתוך המערה, אבל היתה זוית מסובכת, עד שהם הגיעו ממש לטווח של שני מטר מהמערה והתחילו לזרוק לתוך המערה אבנים. אז רובינו נכנסנו לתוך כוך גדול במערה, והערבים התקרבו עוד והמשיכו לזרוק אבנים ממש גדולות פנימה.

התחלנו לצעוק שיפסיקו לזרוק ואז הערבים הצליחו להיכנס ולחטוף את האקדח. הם נכנסו למערה וגם ריססו גז והתחילו להגיד לנו להביא את הפלאפונים והתיקים, ותוך כדי שלקחו לנו את התיקים והפלאפונים איימו עלינו עם האקדח שלקחו, תוך כדי בוקסים קללות וכאפות", סיפר הילד.

"לקח לצבא המון זמן למצוא אותנו"

"אחר כך התפרץ ערבי אחד שהוא כנראה האבא של הערבי שנהרג, והתחיל לקחת מקלות ואבנים גדולות וזרק עלינו. הוא פגע אבן גדולה בראש של ב' וכל הראש שלו התמלא דם, ואני חטפתי אבן אחת במרפק ואחת בברך ועוד אחת ברגל. חבר שלי קיבל מכה מאוד כואבת ממקל עבה.

ואז הוא התחיל לצעוק איפה האקדח והיו חלק מהערבים שקצת הרחיקו אותו אבל חלק שהמשיכו לזרוק אבנים ועוד ילדים נפגעו מאבנים.

כל הזמן הזה א' התקשר לצבא המון פעמים ולקח לצבא המון זמן להבין איפה אנחנו, ועד שהצבא הגיע היו לנו כבר הרבה נפגעים וילדים התחילו לצעוק "שמע ישראל" וילדים התחילו לצעוק מה הוא מתחייב ותורם כדי שנינצל.

אז הגיעו חיילים וקצת הרחיקו חלק מהערבים לצד אבל עדיין נשארנו במערה עד שהגיעו הרבה חיילים ואז הורידו אותנו למטה".