בפיגוע הקשה אתמול (ג') סמוך לאריאל נרצחו מוטי אשכנזי, מיכאל לדיג'ן ותמיר אביחי הי"ד.
תמיר אביחי הי"ד, תושב קריית נטפים ואב לשישה, הובא למנוחות הלילה בבית העלמין בברקן. אביחי נרצח על ידי המחבל בדריסה לאחר שעצר את רכבו ויצא ממנו על מנת לסייע לפצועי הפיגוע.
בתו, שחר, קראה לאביה בהלוויה: "מלך שלי, לקחו לי את החבר הכי טוב שלי. אתה היחידי שיודע לקרוא אותי. הייתי נותנת הכל כדי שתהיה פה. אני מחכה שתבוא ותגיד שעבדת עלינו. אתה האבא הכי טוב בעולם. תבטיח שתשמור עלינו מלמעלה. אני מבטיחה לשמור על אחים שלי".
מוקדם יותר התראיינו שתים מבנותיו לכלי התקשורת והודו לחייל שחיסל את המחבל. אחת מבנותיו אמרה "אבא שלי היה בן אדם עם מלא שמחת חיים, ועכשיו קצת חסרה השמחה הזאת בעולם".
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו בניחום אבלים אצל משפחת אביחי:
ראש המועצה האיזורית שומרון, יוסי דגן, ספד לו: "תמיר היה אדם מאיר פנים כולו מלא בטוב, וברצון לעזור לאנשים אחרים, איש חסד, אדם ציוני בכל רמ"ח איבריו, תמיד כשהייתי פוגש אותו הוא היה מקדים שלום בחיוך הרחב שלו. כל מכיריו אהבו אותו. הפרח המאיר והשמח נקטף ביד זדונית של ברברים".
בשעה 13:30 החלה הלוויתו של מרדכי (מוטי) אשכנזי הי"ד, בבית העלמין במקום מגוריו ביבנה.
מוטי שימש כנהג חברת אמישרגז והוא נרצח בדקירות על ידי המחבל כשהיה בתחנת הדלק. המחבל התנפל עליו מאחור ודקר אותו, והוא הספיק לומר לעובדים שהיו בתוך המשאית – "דקרו אותי תנעלו את הדלתות".
מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>
מוטי היה בן 59, נשוי, אב לשלושה וסב לשני נכדים, והיה מוכר ביישובי השומרון כספק הגז של החברה במשך שנים רבות.
בני משפחתו סיפרו כי "מוטי היה אדם אוהב מלא שמחת חיים, בעל למופת ואיש משפחה עם נשמה ענקית שתמיד אהב לעזור לכולם. הוא אהב את החיים וניצל כל רגע לעטוף את המשפחה בחום ואהבה. זו אבידה גדולה לכולנו ולכל מי שהכיר אותו".
שי נקר, חבירו של מוטי, סיפר הבוקר כי בזמן הפיגוע שוחח עם מוטי כשלפתע שמע אותו אומר דקרו אותי תנעלו את הדלתות. לדבריו בהתחלה לא הבין מה הוא אמר אך מיד לאחר מכן התקשרו אליו העובדים שהיו במשאית ואמרו לו בצרחות "דקרו את מוטי תגיע לפה".
"הרבה אנשים לא ידעו, היה לו לב, היה איש מחוספס אבל היה לו לב של גוזל", אמר נקר בראיון לרדיו 103. "לא פעם ולא פעמיים, היה נותן בסתר. אני יודע את זה אישית כי הוא היה שולח את זה איתי. עזר תמיד. שבוע שעבר היה לו יום פסיכי, עבד מ־4 בבוקר עד 4 בצהריים, נסע לבן שלו לעזור לו לעבור דירה. כל פעם הייתי אומר לו 'מוטי למה?', היה אומר לי' זה הילדים שלי, זה הכייף שלי, זה מה שעושה לי טוב'. זה היה מוטי".
זו לא הפעם הראשונה שאלמנתו של מוטי, יונית, מאבדת בן משפחה. אחיה של יונית, דוד שמיר הי"ד נרצח לפני כ-44 שנה בסיני.
שמיר נרצח על ידי חוליית מחבלים שלקחה אותו טרמפ כשהיה בדרכו אל משפחתו מהיחידה בה שרת בסיני. רק כעבור חודשים ארוכים, נעצר אחד המחבלים שהוביל את החוקרים אל גופתו של שמיר, שנקברה על ידי המחבלים בבית קברות מוסלמי לאחר שרצחו אותו בדקירות. עוד עלה מהחקירה כי שמיר נאבק במחבלים מאבק עיקש עד שהצליחו לדקור ולרצוח אותו.
אתי, אחותה של יונית צוטטה באתרYNET אתמול: "בשנת 1979 היה מצב דומה, שאחי דוד נרצח על-ידי מחבל באזור אל-עריש והחזירו את הגופה שלו רק אחרי עשרה חודשים. אנחנו לא התאוששנו מזה, ועכשיו שוב זה קורה. עוד פעם מחבלים, עוד פעם שונאי ישראל, לא להאמין. אז הייתי בת 14, לקחו את החוגר של אחי והעבירו לירדן כאילו הוא עדיין היה חי. חתיכת סיפור שחוזר אלינו שוב".
הנרצח השלישי בפיגוע הוא מיכאל לדיגין הי"ד תושב בת ים בן 36, נשוי ואב לשני ילדים.
הוא עלה לישראל עם משפחתו לפני חמש שנים, ומועד הלוויתו טרם נקבע.
יבגניה, אלמנתו של מיכאל אמרה אתמול כי "הוא היה בן אדם מאוד טוב. טוב לב. הוא לא היה יכול להגיד לא לאנשים שמבקשים ממנו, יכול להיות שבגלל זה הוא היה במקום הזה, שמאוד רחוק מהבית, כשאחרים לא רצו. הבעל שלי עזר לכל האנשים, להורים שלי, לאנשים בעבודה. אני לא מבינה איך אוכל להיות בלי בעלי".
ראש העיר צביקה ברוט אמר כי "אנו מחבקים את משפחתו של מיכאל, שעלתה לארץ מתוך ציונות לפני חמש שנים. אנחנו ערוכים לתת לרעייתו לשני הילדים תמיכה מלאה גם באמצעות מערכת החינוך".
