צה"ל תירגל לפני כשבועיים את פיקוד העורף בתרחיש של חסימות צירים. בקצונה הבכירה הועלה החשש שאחד מעורקי התחבורה העיקריים יחסם ויגרום לפגיעה משמעותית בלחימה העתידית בגבול הצפון. אלוף איציק תורג'מן מזהיר מתרחיש הפרעות במגזר הערבי: "לא ניסע מוואדי ערה. הקמנו חוליות אבטחת שיירות". קצינים בכירים במחוז צפון של פיקוד העורף סוברים כי אין זה מתפקידם לפתוח צירים ולהתעמת מול האוכלוסיה הערבית אשר עובדים מולה במהלך משבר הקורונה בשיתוף פעולה. תא"ל אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת הבטחוניסטים סובר שאין מנוס מהפקת לקחים משמעותית בואדי ערה.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
ראש אט"ל הפורש, אלוף איציק תורג'מן, טוען בראיון לטל לב רן ב'מעריב' כי במצב חירום, שיירות התובלה יתרחקו מיישובים ערביים ובכללם מציר 65, כביש ואדי ערה: "הפרות סדר אלימות מהוות פוטנציאל משמעותי לעיכוב כוחות צה"ל".
האלוף תורג'מן מהדהד בשפה עדינה ובמטבעות לשון חיוורות את הקולות שעלו בשבוע שעבר בפורום מטכ"ל בדבר החשש לשנוע כוחות כבדים, באחד משני עורקי התנועה העיקריים, אשר אמורים להעביר את הכוחות בזמן הקצר ביותר אל גבול הצפון ולפריסת כוחות מייטבית.
בצה"ל עדיין לא אומרים ומציגים את החשש בפה מלא, אך בתרגיל פיקוד העורף שנערך לפני כשבועיים, התווסף לראשונה תרחיש חדש שטרם תורגל באימונים מעין אלה – התפרעויות בתוך הערים המעורבות, חסימות צירים והשבתת מערך התובלה הכבדה.
במסגרת התרגיל דנו קצינים בכירים בפיקוד העורף, מפקדי נפות במחוז צפון, בתפקיד ויעוד הפיקוד בעת חירום. על פי ההגדרות לכאורה, פיקוד העורף הינו הגוף המתכלל והמפעיל של כל כוחות הביטחון בעת מלחמה וכנגזרת מכך – הפעלת כוחות המשטרה, כבאות והצלה.
פיקוד העורף מתגאה מאז פרוץ הקורונה ביכולת של הפיקוד לבנות מערך אמון מול הרשויות הערביות ויצירת שיתופי פעולה שלא נראו עד פרוץ המגפה. לקול היהודי נודע כי לטענת חלק מהקצינים – הובלה של התמודדות עם התפרעויות בתוך רשויות מקומיות, כשהפיקוד הוא הגורם המוביל – עלול להוריד לטמיון, להגדרתם, בניית אמון שנמשכה זמן רב.
אלוף תורג'מן: "לא ניסע מוואדי ערה"דברי האלוף תורג'מן, לצד קולות מפורום מטכ"ל ותרגול הצבא בתרחיש ממשי זה, אל מול התמונות שחווינו בפרעות תשפ"א במסגרת מבצע שומר החומות – מציב את העובדה שצה"ל וכוחות הביטחון אינם ערוכים ומסוגלים להתמודד מול תרחיש, בו יחליטו אלפי ערביי ואדי ערה, לצאת אל הכביש הראשי, לפגוע בתשתיות ולחסום צירים.
מבצע 'שומר החומות' הדליק הרבה מאוד נורות אדומות בצמרת הצבא, שם נערכים להתפרעויות אלימות, המכונות 'הפרות סדר' במגזר הערבי ובערים מעורבות, ולאירועים אלימים שעלולים להתרחש בהיקפים גדולים בהרבה מאשר במבצע האחרון.
"מה שמאוד מטריד אותי", אומר תורג'מן בריאיון, "זה צירי התנועה והכבישים המרכזיים וההשפעה של הפרות סדר אלימות על ביטחון הפנים ותנועת שיירות המובילים של צה"ל. זה נתון שאני חוזה אותו כבעל פוטנציאל משמעותי לעכב את היכולת לרכז את סדרי הכוחות של צה"ל".
"זה אומר לגבי חלק מצירי התנועה, שבעבר תכננו לנסוע עליהם - שלא נעשה בהם שימוש. אני חושב שוואדי ערה זה ציר תנועה שלא נכון להתבסס עליו או להתעמת איתו. זה לא שווה את השקעת המשאבים, צריך להשקיע הרבה סדרי כוחות, ויש לנו צירים חלופיים שתכננו למלחמה. העיסוק וההתמודדות עם ואדי ערה לא שווים את זה. בזמן מלחמה צה"ל יעשה את מה שנכון על מנת להביא כמה שיותר מהר את הכוחות שלו לזירת המלחמה, ויש לנו מספיק חלופות אחרות".
"ציר הצירים"
האלוף תורג'מן מתייחס לפרעות שהתרחשו במבצע האחרון: "היו מספר אירועים של זריקות אבנים על משאיות צבאיות, במלחמה זה עלול להיות בהיקפים גדולים יותר, וזה מטריד אותי. במלחמה אנחנו צריכים לעמוד בזמנים, והפרות סדר אלימות על כביש זה לא פקק שניתן לנתב אותו, זה אירוע הרבה יותר מורכב, ולכן אנחנו נערכים לתרחישים שונים". תוג'מן חושף כי אחד הלקחים של המבצע הוא להחזיר את מאבטחי השיירות מימי קום המדינה: "הקמנו חוליות אבטחה שיעסקו באבטחת השיירות. מדובר בחיילים חמושים שהוכנו למשימה הזו ויהיו מצוידים גם באמצעים לפיזור הפגנות".
"במסגרת תוכנית 'ציר הצירים' שמוביל הרמטכ"ל כוכבי, מאז היה אלוף פיקוד צפון, הכשרנו עד עכשיו 1,600 ק"מ של צירי עפר רחבים, שבשעת חירום ייעשה בהם שימוש בגזרות הלחימה השונות, מבלי שיהיה צורך להעלות את המשאיות על כביש".
בריאיון מיוחד לקול היהודי עם מנכ"ל תנועת הבטחוניסטים, תא"ל במיל אמיר אביבי, אנחנו מנסים להבין עד כמה התרחיש הזה מופרך או לחילופין סביר שיתרחש במערכה הבאה בצפון: "לצערנו, לא נעשתה הפקת לקחים רצינית או התרחש שינויי מהותי בואדי ערה בעקבות הפרעות. שינוי מהותי ולא קוסמטי" – אומר תא"ל במיל אביבי.
אביבי מספר כי האלוף במיל', גרשון הכהן, מתנועת הביטחוניסטים היה ממובילי התרגיל האחרון בו התמודדו כוחות הביטחון וצה"ל עם התרחיש של חסימות הצירים והתפרעויות ולאו דווקא לתרגל את כוחות העורף באזורי הנוחות שלהם. "ממה שאנחנו מבינים ומבחינים, המודעות בצבא מתחילה לחלחל אך עדיין לא באה לידי ביטוי. קיים תהליך של הפנמה, גרשון הכהן הפעיל את התרגיל הנוכחי והטמיע את ההבנה, אך תהליכים בגוף כמו צה"ל, דורשים זמן ארוך יותר מאשר הפנמה של יחידים".
"גרשון הכהן אמר שלא ניתן לטפל בצונאמי עם מצקת. בעוד שאנחנו רגילים להתייחס אל פיקוד העורף כגוף שמטפל בנפילות ורקטות - במלחמה הבאה יהיה להם תפקיד לשמור על הצירים המרכזיים, עליהם יהיה לשמר אותם פתוחים בכל דרך, בשני הצירים העיקריים והיחידים - ואדי ערה וואדי מילק. יהיה עליהם להשתלט על הצירים האלה, אחרת, המשמעות היא כי יש סכנה שהכוחות לא יגיעו לנקודת ההיערכות".
"תנאי בסיסי בניהול לחימה", אומר אביבי "היא היכולת להניע כוחות דרך צירים – כיום במדינת ישראל יש רק שני צירים, אין לצה"ל אלטרנטיבה שלא לנוע משם ולכן חייבים תוכנית שלוקחת בחשבון ניסיונות משמעותיים למנוע חסימות בצירים האלו. זהו חלק אינטגראלי מהמשימה הצבאית. לצערנו, אתגרי בטחון הפנים מסוכנים כיום יותר מכל איום חיצוני שיש לנו".
אביבי מתייחס ללקחים מהפרעות האחרונות ותקיפת ישובים יהודים והאוכלוסיה המתגוררת בהן "נדרש בניין כח וחזרה לתפיסת ההגנה המרחבית שנותנים לאזרחים אימון בנשק ובעת חירום הם מגנים על עצמם. גם זה תפקיד כוחות פיקוד העורף, להגן על הישובים. אנחנו כבר יודעים שנזדקק לכך בגליל ובערים המעורבות. אנחנו בהחלט נראה מבצע עתידי".
אביבי מזכיר כי 'הביטחוניסטים' העריכו לפני הפרעות, בעוד דנו על חבירה אפשרית לאחים המוסלמים, שהדבר יתפס אצלם כחולשה של הציונות. "אנחנו מעריכים שיהיה שילוב כוחות במבצע – תהיה קריאה, כפי שהיה במבצע האחרון, להתקומם באופן אקטיבי, לשבש את פעילות צה"ל ולפגוע היכן שניתן. במקביל תמשך ההסתה וקריאות לפעולה. כרגע זו עבודה של השב"כ לאתר גורמים חתרניים, כפי שראינו בנגב בדואים מטווחים רקטות חמאס לבסיסי חיל אויר".
הערכה של הבטחוניסטים מעט שונה מהערכת קצינים בכירים בפיקוד העורף, הסוברים כי לא תהיה התקוממות מצד ערביי הצפון, אלא אם תהיה פגיעה בירושלים. זו הסיבה לטענתם שארגון הטרור מאס ירה דבר ראשון לעבר ירושלים "אל-אקצא מאחד אותם נגדנו".
