חשיפה: צה"ל דיווח על ירידה דרמטית בטרור שלא התרחשה

חשיפת הקול היהודי: דובר צה"ל פרסם דו"ח סיכום על השנה הלועזית 2018 ובו הצביע על ירידה של יותר מ-50% בזריקות האבנים ביהודה ושומרון.

אתרי האינטרנט ורשתות הטלוויזיה מיהרו לדווח על "ירידה דרמטית" (ynet), "ירידה משמעותית" (וואלה), והנתונים סוקרו גם במהדורות הטלוויזיה השונות, אך מתברר כי מדובר ב'פייק ניוז' מוחלט.

לפי הדו"ח שפרסם צה"ל, בשנת 2017 התרחשו 5,082 אירועי זריקות אבנים באזור יהודה ושומרון, בעוד בשנת 2018 חלה ירידה ל-2,057 אירועים בלבד, פחות ממחצית.

מעבר לכך שנראה כי מדובר בירידה חריגה בהיקפה, גם ביחס לשנים 2016 (4,420 אירועים) וודאי של-2015 (6,090 אירועים), הרי שנתונים שהועברו בידי צה"ל לתנועת "דרך חיים" במסגרת בקשת על פי חוק חופש המידע, סותרים לחלוטין את הנתון המצביע על ירידה.

מהנתונים שהועברו ל"דרך חיים" עולה כי בשנת 2017 אכן התרחשו גם כן 5,082 אירועים ביהודה ושומרון, אולם בנתונים המתייחס לחודשים ינואר-אוקטובר 2018 כבר ישנם 3,681 אירועים, ואם נוסיף לכך את שני החודשים הנוספים על פי הממוצע, נקבל עוד כ-4,450 אירועים בשנת 2018.

נתון זה מהווה אמנם ירידה מסוימת, אך ודאי שלא ירידה דרמטית.

עוד בנושא:

בדיקת הקול היהודי: כמה משאבים מקצה הפרקליטות הצבאית לענישת מחבלים?

תחקיר: בזמן שהטרור הערבי משתולל – תקציבי עתק ליחידה נגד יהודים בלבד

מחדל ביטחוני: טרוריסטים בשירות בית המשפט

לתכנים הייחודים והמקוריים של הקול היהודי - הורידו את האפליקציה שלנו >>

הירשם לתפוצת המייל של הקול היהודי >>

פנינו לדובר צה"ל בבקשת תגובה לסתירה בנתונים ולאחר בדיקות שערכו כשבוע וחצי נמסר לנו כי אכן מדובר בטעות, וכי גופים שונים במערכת הביטחון סופרים את האירועים בשיטות שונות.

"נתוני הפח״ע באיו״ש נספרים אחרת בהתאם לפרמטרים שונים בגופי צה״ל ובמערכת הביטחון", נמסר לקול היהודי מדובר צה"ל.

"מבדיקה עולה כי הפער בנתונים שהופצו בתום שנת 2018 מצוי בשימוש בשיטת ספירה שונה. הנושא נבדק וילקח בחשבון".

לקול היהודי נודע כי ככל הנראה הנתונים של שנת 2017 כללו מדד של זריקות אבנים על "כלי רכב ישראלי", "ישובים", "גדרות" ו"רכב צבאי", ואילו הנתונים הנמוכים שמצביעים על "ירידה דרמטית" כללו ככל הנראה זריקות אבנים על "רכב ישראלי" ו"ישובים" בלבד, ומשם מקור הטעות.

בלי לדעת את הנתונים איך יטפלו בתופעה?

האם מדובר בטעות אנוש או בניסיון נוסף של דובר צה"ל לזכות בכמה נקודות בדעת הקהל ובהגברת "תחושת הביטחון" – מושג שצה"ל אוהב להעצים ביהודה ושומרון - וזאת באמצעות הוצאת נתונים שקריים? שאלה טובה.

מה שבטוח הוא שלנושא איסוף הנתונים, ודאי בנוגע לתופעות חמורות, ישנן השלכות מרחיקות לכת על הפעילות למיגור אותן תופעות.

מבקר המדינה התייחס לכך בחריפות בדו"ח שפרסם בשנת 2017 בנוגע לתופעת הפשיעה החקלאית.

מבקר המדינה ביקר את העובדה שאין נתונים מסודרים על היקף התופעה והנזקים שנגרמים ממנה, ולכך שגופים שונים במערכת אכיפת החוק מספקים נתונים שונים.

"ביהעדר מסד נתונים של ידע אמין ואיכותי, אי אפשר לקבוע יעדים מדידים לבחינת היקף התופעה ולבחינת התוצאות של הפעילות הנעשית למניעתה", נכתב בדו"ח המבקר.

מעבר למספר האירועים יש להבין כי "אירוע" יכול להיות נער בן 14 שיידה אבן אחת לעבר ג'יפ צבאי, או 150 ערבים שמתפרעים במשך שעות ומיידים מאות אבנים כפי שמתרחש לא אחת במוקדי ההתפרעויות הקבועים ברחבי יהודה ושומרון.

בצה"ל העבירו לנו בימים האחרונים נתונים רשמיים שלדבריהם הם העדכניים, אך גם בינם לבין המענה שהועבר לתנועת דרך חיים ישנן סתירה בנוגע לשנת 2016.

כעת אומרים בצה"ל כי בשנת 2015 התרחשו 6,090 אירועים, בשנת 2016 התרחשו 4,420, בשנת 2017 התרחשו 5,082 ואילו בשנת 2018 על פי הנתונים העדכניים התרחשו 4,519 אירועי השלכת אבנים.

מלבד הנתונים שהובאו לעיל, ישנן סתירות נוספות בין הנתונים שהציג צה"ל בדו"ח שפרסם לכלי התקשורת לבין הנתונים שהועברו לתנועת "דרך חיים", ויתכן והם קשורות לצורות ספירה שונות ביחידות העוסקות בנושאים אלו.

כך למשל בדו"ח לכלי התקשורת נרשמו 4,420 אירועי זריקות אבנים ב-2016 ואילו לתנועת דרך חיים נמסר כי התרחשו בשנה זו 3,983 אירועים.

מנגד, בנוגע לזריקת בקבוקי תבערה, בנתונים שנמסרו לתנועת דרך חיים דווח על 921 אירועים בשנת 2016, בעוד בנתונים שהפיץ צה"ל לתקשורת דווח על 871 – 50 אירועים פחות.

גם בנוגע למספר "מעצרים של פלסטינים" ישנן סתירות בין הנתונים.

"ההיקף העצום של טרור האבנים כפי שמשתקף בנתונים שקיבלנו אחרי מאמצים מרובים, מלמד על התעלמות והכלה של הטרור הערבי", מסרו לקול היהודי בתגובה מתנועת "דרך חיים".

"מדובר בטרור יום יומי, טרור שהפך לשגרה ולמובן מאליו אצל מקבלי ההחלטות. הגיע הזמן לשנות את החשיבה ולקבוע יעד אסטרטגי ברור למיגור הטרור הערבי: אפס אירועי טרור. אפס אירועי זריקות אבנים".

ב-1,500 אירועים כלל לא נפתחה חקירה

נתון מעניין נוסף אותו יש להשוות לנתונים שמסר צה"ל הוא נתון שפרסם לאחרונה ארגון "לביא".

במענה של המשטרה לבקשת חופש מידע של שהגישו ב"לביא", סיפקה המשטרה נתונים אודות פתיחת תיקים בגין השלכת בקבוקי תבערה ואבנים בשנת 2018.

לפי הנתונים מדובר ב-2,847 תיקים שנפתחו בגין זריקת אבנים, ו-338 תיקים שנפתחו בגין זריקת בקבוקי תבערה.

נתון זה מלמד על פער בין המקרים לבין תיקי החקירה. הפער הוא של כ-1,500 מקרי זריקת אבנים וכ-600 מקרי השלכת בקבוקי תבערה שלא נפתח בגינם תיק חקירה במשטרת ישראל, אך צה"ל דיווח עליהם כאירוע.

הפער ככל הנראה מצביע על כך שאזרחים רבים או אנשי כוחות הביטחון לא מגישים תלונה על רבים מהאירועים, ובמשטרה לא רואים בהם אירועים חמורים דיים לפתיחה עצמאית בחקירה כפי שנעשה לעיתים במקרים בהם הנפגעים הם ערבים.

נפצעת קל? זה לא פיגוע

יתרה מכך, מתברר כי בשב"כ לא מגדירים אירועי זריקות אבנים כפיגועי טרור ולא נכנסים לדו"חות שמפרסם השב"כ מעת לעת.

מעיון בדו"חות באתר השב"כ עולה כי זריקות אבנים, גם על רכבים, מוגדרים כהפרות סדר.

המקרים הבודדים בשנים האחרונות בהם השב"כ הוציא הודעות לתקשורת על מעצר חוליות ערבים שיידו אבנים היו כאשר באירוע היו נפגעים משמעותיים. כך למשל באירוע בו נפצע תינוק בכביש גוש עציון חברון, רצח אלכסנדר לבלוביץ' הי"ד בארמון הנציב בירושלים ועוד.

אלא שבדו"ח הסיכום השנתי העדכני ביותר שמופיע באתר השב"כ ומסכם את שנת 2015 נכתב כי השב"כ סופר פצועים מאירועי יידוי אבנים רק מדרגת פציעה בינונית ומעלה. פצועים קל אינם ראויים להיכלל בהגדרת "פצועים בפיגועים" בדו"חות השב"כ.

השלכת בקבוקי תבערה כן מוגדרת בידי השב"כ כפיגוע, אולם יש לציין כי הנתונים בדו"חות החודשיים של השב"כ נמוכים בהרבה ממספר האירועים עליו דיווח הצבא.

- מילה אחרונה לסיום -

בכתבה הזו שקראת כעת הושקעו שעות רבות של מחקר, איסוף נתונים, אימות המידע, כתיבה ועוד.

עיתונות עצמאית זקוקה למימון כדי לפעול - בא ועזור לנו להשמיע קול יהודי ברור וללא פחד.

לתרומות לחץ כאן >>