כנופיית שודדי בקר ערבים פועלת בימים האחרונים באזור הבקעה וגב ההר, כך חוששים מגדלים מהאזור לאור שני ניסיונות גניבה שהתרחשו בליל שישי ובליל שבת האחרונים בחווה בגוש שילה ובמושב רועי בבקעת הירדן.
לקול היהודי דווח כי שני האירועים הסתיימו בבריחת הגנבים לאור עירנות התושבים ואמצעי אבטחה, ובעקבות האירועים הגבירו המגדלים באזור עירנות.
בארגון השומר יו"ש אף קוראים למתנדבים לתגבר את החוות והמגדלים (ניתן לפנות למוקד הארגון – 058-4660044), וחלק מהתושבים אף הקימו קבוצות וואצאפ ייעודיות להקפצה במקרה גניבה.
"הגשש הגיע רק אחרי שעה"
יענק'לה גרינברג, בעל עדר מרועי שחווה את ניסיון הגניבה בליל שבת, תיאר בשיחה עם הקול היהודי את שהתרחש, ואת תחושת ההפקרות שמרגישים המגדלים.
לדבריו, ככל הנראה שלושה שודדים ערבים חדרו את גדר המושב מבלי שזו התריעה על כך, והגיעו למשק שלו.
הגנבים ידעו מראש כי הדיר מוקף בגדר חכמה שמתריעה, ולפיכך לאחר שחתכו כשני מטר של גדר תלתלית, הגיעו לגדר הדיר אך נזהרו שלא לגעת בה ובמקום זאת החלו בחפירה תחת הגדר, אשר החלק התחתון שלה הוא יציקה בטון.
למרבה המזל, במהלך החפירה ככל הנראה נגעו השודדים בגדר וזו התריעה על הימצאותם במקום. גרינברג שקיבל את ההתרעה מיהר להגיע לדיר והגנבים נמלטו.
"הם יודעים שבערב שבת או בשבת אנחנו פחות מגיעים למשקים", הוא מספר, ולא פוסל כי מידע מודיעיני על מיקום הדיר ואמצעי הביטחון, מקבלים הגנבים מעובדים ערבים השוהים במושב דרך קבע. "הודעתי לצבא והתצפיתן זיהה שלוש דמויות שמנסות לברוח, אבל עד שהגיעו הכוחות הם נעלמו".
גרינברג מאשים את המערכת שאינה מתייחסת לסוגיה ברצינות, ובאופן ספציפי בבקעת הירדן מציבה כוחות קטנים בלבד.
"יש ניידת משטרה אחת או ג'יפ אחד על מיליון קילומטר. בגלל שהם היו קרובים יחסית אז הניידת הגיעה אחרי 20 דקות וזה נחשב מהר... החיילים שהגיעו היו סמ"פ ונהגת. שני חיילים שאחת מהם נהגת? מה הם כבר יכולים לעשות. גשש יכול לגלות את מסלול הבריחה שלהם, אבל כמובן שלא הגיעו בזמן. הגשש הגיע אחרי שעה אני חושב, אז אתה מתאר לעצמך לאן אפשר לברוח בזמן הזה".
לדבריו, מה שמדאיג לא פחות מניסיון הגניבה היא העובדה שחדרו את גדר המושב ואף אחד לא עלה על זה. גרינברג לא רוצה להעלות על דעתו מה היה קורה לו היה מדובר במחבלים.
"נתתי לצבא את השמות של הגנבים אבל לא עשו כלום"
לא מדובר בפעם הראשונה בה סובל גרינברג מגניבות. לפני כשלוש שנים הצליחו ערבים לגנוב כ-50 ראש מהדיר שלו, שבוע לפני המלטה. הנזק היה כבד מאוד.
" פעם שעברה הם עשו מעקפים על הגדר ואז חתכו את הגדר, הפעם לא מצאו חיתוך ולא ידוע איך נכנסו אולי מלמטה, והגדר לא התריעה. זה בעלי מקצוע דורות של גנבים.
אז הגיע גשש מיד והלכנו אחרי העקבות אבל בשלב מסוים הן טושטשו בידי העדרים שיצאו בבוקר למרעה. חלק מהכבשים מצאנו בדרך כי הגנבים ניסו להעמיס אותן על משאית אבל בגלל שהן היו לפני המלטה הן התמוטטו בדרך. הולדות כמובן לא היו בחיים".
גרינברג מספר כי בדרכים משלו הצליח להשיג את שמותיהם של שני גנבים והעביר אותם לרשויות, אך עד היום לא נעשה דבר.
"מסרתי שניים מתוך שלושה שמות והצבא לא עשה עם זה כלום, כי הם אומרים שהם צריכים ליווי להיכנס לכפרים. אבל כשאני אומר שאני ניכנס לבד אז אומרים לי שיעצרו אותי כי זה נגד החוק. אז החוק לא בידיים שלנו אלא בידיים שלהם. הידיים שלנו כבולות והם מנצלים את זה".
על גניבות קטנות אפילו לא מדווחים למשטרה
לדבריו, גניבת עדר אמנם יותר חריגה, אך על גניבות קטנות התושבים באזור אפילו לא מדווחים למשטרה.
"בגניבות הקטנות אפילו לא מודיעים למשטרה כי חבל על הזמן. אם פרצו למחסן ולקחו ציוד של כמה מאות שקלים חבל על הזמן. תתקשר למשטרה אז יגידו תלך תמסור עדות, וממילא לא עושים כלום, אבל דבר כזה שבאים לגנוב עדר זה כבר יותר מסובך".
גרינברג, חקלאי מבוגר, לא מסתיר את אוזלת היד של השלטונות, והיאוש שהוא חש מפתרון שהם יכולים לספק.
"גם אם יתפסו את הגנבים ויגיעו לבית משפט לא יקרה שום דבר, כי גם אם יקבל קנס אי אפשר להוציא ממנו את הכסף כי הוא גר מעבר לקו הירוק.
אם אנחנו לא נפתור את הבעיות אף אחד לא יפתור את הבעיות. במדינה הזאת מגינים על המחבלים והרוצחים והגנבים, אבל בן אדם שעובד ומשקיע את כל הנשמה שלו בחקלאות ובכמה שעות מפשיטים אותו, זה לא מעניין אף אחד".
