השבוע הגיע לקיצו אחרי כמעט 55 שנה שלטון משפחת אסד בסוריה. ברגעים היסטוריים קרס תוך שבועיים משטר אסד, שהצליח במשך שנים לשרוד את מלחמת האזרחים בסוריה. הנפגע העיקרי הוא כמובן "הציר השיעי" - שהנהיגה איראן באמצעות חיזבאללה ומשטר אסד. אך לצד החגיגות והשמחה על הנפילה של חלק מרכזי בתמנון הרצחני שטוותה איראן יש בישראל לא מעט חששות.
לא לחינם מיהרה ישראל לתפוס את אזורי החיץ, ולהשתלט על פסגת החרמון - הפסגה שכונתה בטעות "החרמון הסורי", להפציץ מחסני נשק, יכולות אויריות וימיות של סוריה לשעבר כדי שלא יגיע לידי המורדים, ולהעלות את הכוננות לאורך הגבול.
ההתקפה של המורדים הסורים בצפון סוריה החלה מיד עם ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה. בסיומה של לחימה שבה חיזבאללה - אויב מושבע של המורדים הסונים והמציל של אסד - יצא מוכה, חבול ומרוסק, כשמנהיגיו מחוסלים ורוב יכולותיו הצבאיות נמחקו. המורדים הסורים ניצלו ככל הנראה את המציאות והפתיעו את העולם. אבל מי הם בכלל המורדים הסורים?
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
מלחמת האזרחים בסוריה התחילה ב-2011 באותה תקופה של "האביב הערבי" כשהמוני ערבים מאסו בשליטים הדיקטטורים (שרובם עלו לשלטון במהפכות הקצינים), וחוללו הפיכות בתוניס, לוב, מצרים וגם בסוריה החליטו לנסות.
בסוריה שלט אסד נציג המיעוט העלאווי - שזכה לתמיכה מאיראן השיעית. המורדים היו ערב רב של קבוצות ואינטרסים שהתקבצו סביב מפקדות משותפות שנבנו והתפרקו. היו מורדים חילוניים, עריקי צבא סוריה שהתאגדו במה שכונה צבא סוריה החופשי, אנשי האחים המוסלמים וחמאס שמפקדתו גורשה מדמשק בגלל ההזדהות עם המורדים, ג'בהת א-נוסרה שהיתה אז שלוחת אלקעאידה בסוריה, כורדים בצפון ומזרח סוריה, ודעאש - המדינה האסלאמית, הידועים באכזריותם.
וכך חלקים בסוריה עברו מיד ליד. תחילה הצליחו המורדים להשתלט על חלקים נרחבים מסוריה, לאחר מכן השתלטו דעאש על שטחים עצומים בסוריה, ולאחר זמן הצליח אסד להשתלט מחדש על רוב שטח המדינה באכזריות תוך טבח המוני עם סיוע של איראן, חיזבאללה וצבא רוסיה.
בשנים האחרונות החזיר אסד שליטה על רוב שטח סוריה, מלבד צפון-סוריה, שם בגבול סוריה-טורקיה נוצרו אוטנומיה כורדית, ואוטנומיה סונית שעליה שלטו בעיקר אנשי היאת תחריר א-שאם (שחרור סוריה הגדולה) בראשות אבו מוחמד ג'ולאני - מנהיג ג'בהת א-נוסרה לשעבר שהחליט למתג את הארגון מחדש ולנתק אותו מאלקעאידה, וקיבץ תחתיו מספר ארגונים אסלאמיים.
בשטח שסביב העיירה אידליב התקיימה מעין מדינה שעליה שלטה "ממשלת ההצלה" של ג'ולאני, והוקמו המון מחנות פליטים שיישבו מחדש עשרות ומאות אלפי סונים באזורים הסמוכים לגבול עם טורקיה, משני צידי הגבול.
טורקיה עצמה ביצעה מספר מבצעים צבאיים ב-5 השנים האחרונות נגד הכורדים וביססה מיליציות פרו-טורקיות שמזוהות עם רעיונות האחים המוסלמים.
מי שהשקיע כסף רב בצפון סוריה היו ארגוני האחים המוסלמים מרחבי העולם, כולל ישראל, שגייסו כספים להקמת יישובים ומערך דעווה שלם בשטחים שתחת "ממשלת ההצלה" של אבו מוחמד ג'ולאני.
את ההפיכה בחודש האחרון נגד משטר אסד החלו אותם מורדים מצפון סוריה וממרחב אידליב, כשבגיבוי טורקי הסתערו על העיר חלב וכבשו אותה. משם המשיכו להתקדם דרומה לחאמה, חומס ומשם לדמשק. במקביל בסוף השבוע האחרון החלו מורדים מהדרום ממחוזות דרעא וקונייטרה - הסמוך לגבול עם ישראל, בפעולת מלקחיים להשתלט על דרום סוריה וחברו בדמשק.
ממשלת המורדים מאדליב התכוננה זמן רב להפיכה שהתפרצה בחודש האחרון, ואף הקימה "מנהלת האזורים המשוחררים" שנועדה מראש להיות מוכנה לניהול השטחים שייכבשו.
את שלטון אסד והציר השיעי עומדים להחליף הסונים - והמועמד המוביל הוא אבו מוחמד ג'ולאני, מנהיג היאת תחריר א-שאם מממשלת ההצלה של אידליב. את הציר השיעי האיראני מחליפים ג'יהאדיסטים סונים ותומכי חמאס.
השבוע עם סיום ההשתלטות של המורדים על דמשק הודיע אבו מוחמד ג'ולאני כי "ממשלת ההצלה" של המורדים ששלטה באדליב שבצפון סוריה תתפוס את השלטון "זמנית" עד ה-1 במרץ.
אנשי היאת תחריר א-שאם שיצטרכו להתמודד עם הכורדים בצפון והדרוזים בדרום, כיסי השליטה של דעאש, ולהצליח לשלוט בבליל המיליציות שקמו בסוריה, מובילים בימים האחרונים הצגה של "מתינות" באמצעות כרוזים המכוונים לאוכלוסייה, פניות מטעם "המחלקה לעניינים מדיניים" וראיונות לכלי תקשורת בינלאומיים. עפ"י דיווחים שונים ממשל ביידן שוקל להסיר את היאת תחריר א-שאם ארגון הטרור ששולט כעת בסוריה מרשימת ארגוני הטרור.
הפעולה הצבאית שישראל עושה בימים האחרונים לחיסול ה"נשק האסטרטגי" של צבא סוריה היא יוצאת דופן וכנראה גם חסרת תקדים, אבל גם ללא מטוסים, טנקים, וספינות קרב, ישראל לא תוכל להשלים שוב עם מדינת חמאס ג'אהדיסטית מעבר לגבול.
מעבר לסרטונים שמתפרסמים ובהם מורדים סורים מכריזים כי הם בדרכם לירושלים, אתמול פרסמנו כתבה על יד ימינו של ג'ולאני, עבד אלרחים עטון, מי שמוגדר כ'אידיאולוג' של תנועת השלטון החדשה, ומי שעיצב את המעבר מתנועת ג'אהד עולמי לתנועת ג'אהד-לאומנית במודל דומה לחמאס. עטון הוא גם מי שעומד מאחורי נסיונות ההלבנה של היאת תחריר א-שאם.
מדובר באנטישמי מובהק, שותף רעיוני של חמאס, וג'יהאדיסט שערוץ הטלגרם שלו עמוס בתכנים אנטישמים, פרו-חמאסיים וג'אהדיסטים.
