מילואימניקים שהתאמנו לאחרונה בדרום מספרים כי למרות הצהרות הצבא על טיפול בהפקרות בבסיס האימונים צאלים חגיגת הגניבות של הבדואים ממשיכה ללא הפרעה. אתר מידה ערך תחקיר בנושא וחשף שורת סיפורים מהשטח על ההפקרות הבלתי נסבלת.
"היינו בתרגיל פלוגתי בהשתתפות טנק שירה במקלע. חמש דקות אחרי שהתרגיל הסתיים והטנק ירד מהעמדה, מגיע בדואי על טרקטורון ומתחיל לאסוף תרמילים. לאור יום, מול כל החיילים, במרחק של כמה עשרות מטרים מאיתנו. זה היה נראה לי מוזר מאוד כי אנחנו נמצאים באזור אימונים, בשטח אש של הבסיס” סיפר למידה חייל המילואים ניקולאי בבינסקי. בבינסקי חווה על בשרו את האירוע בשבוע שעבר.
על פי עדויות הלוחמים הגנבים הבדואים נהנים מחופש פעולה מוחלט הולכים ומשכללים את שיטות הפעולה שלהם, אל מול האכיפה הלא קיימת. “במהלך התרגיל הבחור עם הטרקטורון צפה עלינו מגבעה סמוכה. מיד כשסיימנו להתאמן הוא הגיע. גם אם היינו מחליטים לרדוף אחריו ולתפוס אותו אין שום סיכוי. יש להם כלי רכב חדשים ואיכותיים והם דוהרים בשטח בלי הפרעה”.
| הם עושים בשטח כבשלהם - המקום פרוץ
אור יזרעאלי, חברו לפלוגה של בבינסקי, סיפר בראיון עם אראל סג”ל ב-103FM כי גם הוא שמע בעבר על מקרי הגניבה בצאלים, אך רק כשהגיע לשטח הבין את המציאות הקשה. “זה פשוט הזוי, אין דרך אחרת לתאר את זה”, אמר והוסיף: “הם מסתובבים בשטחים צמודים לבסיס ועושים בהם כשלהם. המקום פשוט פרוץ. רק לפני שבוע גנבו מתוך הבסיס מכונת שתייה. התחושה היא שמדובר באקס-טריטוריה. זאת פשוט הפקרות, מה יקרה אם יהיה אירוע ביטחוני?”, צוטט יזעאלי במידה.
חייל מילואים נוסף שמכיר את הסיפורים האלה מקרוב הוא יוגב כהן, שנתקל לראשונה בגנבים הבדואים לפני חמש שנים, במהלך שירותו הסדיר בבסיס שיזפון. “באמצע אימון בשטחי אש היינו נאלצים להפסיק את הירי כי היו בדואים שמסתובבים ליד המטרות ומנסים לגנוב אותן. זה היה קורה בכל תרגיל, וכבר היה חלק מהנוהל”, הוא אומר בשיחה עם ‘מידה’.
| גנב מטפס על טנק עם חיילים ישנים וגונב
למרות שכהן הכיר את התופעה משירותו הסדיר, גם הוא נדהם כאשר נתקל בהיקפיה בשירות מילואים שעשה לאחרונה בצאלים, אז התרחש אירוע חריג במיוחד. “מה ששונה עכשיו זה שהם נהיו יותר חצופים. היינו בשטח בלילה והעמדנו ארבעה שומרים מסביב לטנק. הגיע בדואי לבוש במדי צה”ל ופשוט טיפס על הטנק בזמן שישנו עליו. הוא גנב לי את הארנק שהיו בו 500 ש”ח וחפצים אישיים כמו גרבים ותחתונים. אמנם ערב לפני גנבו תיקים לחיילים אחרים, אבל לא האמנתי שזה יכול לקרות ככה”.
לדברי כהן, חבריו האחרים ליחידה היו גם בהלם ממקרה הגניבה. “הם היו בשוק שבדואי טיפס ככה על הטנק וגנב דברים. הם לקחו את זה קשה. לאחד החיילים גנבו את המפתחות של הרכב והוא היה צריך לחזור לחניון כדי לשמור שלא יגנבו גם את הרכב. הוא נשאר בצאלים עד עשר בלילה עד שהביאו לו מפתח אחר. זה פוגע גם באימונים עצמם כי אתה צריך לדאוג שלא יגנבו את הציוד במקום להתאמן. זה לא משהו שנמצא ברקע, אתה חושב על זה כל הזמן”.
עוד מספר כהן כי הגנב היה יכול בקלות לקחת גם נשק וציוד צבאי אחר, אך בחר במקרה הזה לגנוב רק חפצים אישיים. “נראה שהם חכמים מספיק כדי לא לגנוב נשק ולעורר מהומה. יש לי חבר עורך דין שהמליץ לי להגיש תלונה במשטרה אבל הבנתי שחבל על הזמן. בפעם הבאה אני פשוט אביא פחות ציוד”.
| “ביזיון נורא, פשוט מטורף”
תופעת הגניבות מבסיסי צה”ל בדרום הארץ מוכרת במשך תקופה ארוכה מאוד, אך נראה כי בשנים האחרונות היא תופחת לממדים מבהילים, במיוחד לנוכח התגובה הנרפית מצד הרשויות שאמורות לטפל בבעיה. לפני כשנה כאמור הבאנו מספר רב של עדויות מצד חיילי מילואים שעברו אימונים בצאלים וחשפו את עומק התופעה ואת ההשלכות הקשות שלה על התנהלות הצבא בשטח, בנוסף לפגיעה חמורה בריבונות ובביטחון המדינה לטווח הארוך.
הנושאים העיקריים שחזרו באותן עדויות היו רמת התחכום והתעוזה של הגנבים שמשתמשים במדי צה”ל ובאמצעי תצפית, אל מול חוסר היכולת של החיילים והמפקדים בשטח לתת מענה הולם. “אני יודע שאף אחד לא יגבה אותי אם אני אירה בגנב, זה מטריף”, אמר אז ל’מידה’ אחד החיילים.
במקרה נוסף של גניבת ציוד אישי עליו דיווחנו סיפר לנו חייל בסדיר כי מדובר בתופעה בעלת מימדים מבהילים: “הבדואים מסתובבים באופן חופשי בשטח וגונבים. זה ביזיון נורא, פשוט מטורף”.
בעקבות פרסומים רבים בנושא באמצעי התקשורת על מכת הגניבות בצאלים, הוקמה באותה תקופה תנועת מחאה של מילואימניקים תחת הכותרת ‘די להפקרות בצאלים’, ואלפי חיילים וקצינים במילואים חתמו על עצומה הקוראת לרמטכ”ל לפעול לחיסול התופעה.
אריק גרינשטיין, ממובילי מחאת המילואימניקים, אמר השבוע ל’מידה’ כי יש תחושה שעצימות התופעה הולכת וגוברת. “לא ברור אם זה מכיוון שהגנבים נהיו נועזים יותר וחצופים יותר, או בגלל שהמילואימניקים מציפים את הסיפורים יותר כי נמאס להם לחיות עם המכה הזאת כגזירת גורל”.
לדברי גרינשטיין, כל עוד אין אף גורם שלוקח אחריות ומטפל במחדל הזה, שעלול בקלות להפוך גם לאירוע פח”ע, החיילים ממשיכים להישחק. “היום כבר מעמידים ארבעה שומרים בלילה במקום אחד. מפקדי הפלוגות צריכים להתעסק חצי מהאימון עם אבטחת ציוד אישי במקום להתרכז בתרגילים, החיילים הפשוטים ממורמרים, והמורל נפגע. הם שואלים, ובצדק: איך נלך למלחמה מול חיזבאללה אם בכנופיית שודדים צה”ל לא מסוגל לטפל מתחת לאף שלו?”.
לאחר הסערה שהתעוררה בראשית השנה, התקיים בחודש הלועזי ינואר דיון מיוחד בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביוזמת ח”כ ענת ברקו. אל”מ ערן אוליאל, ראש מחלקת המבצעים בצה”ל, טען אז כי הוראות הפתיחה באש חודדו במקרה של גניבת נשק חם או סכנת חיים, אבל הן לא נותנות מענה לגניבה של ציוד אישי: “חייל צריך לשמור על הציוד שלו בשטח”, אמר אוליאל.
מפקד מצ”ח אל”מ גיל ממון הציג את נתוני הצבא לפיהם אירעו 49 מקרים של גניבה בצאלים בשנת 2016, וחמישים מקרים ב-2017. בנוסף לכך היו עוד מספר אירועים של גניבת ציוד צבאי, פריצות לבונקרים וגניבת אמצעי קשר, מצפנים ומשקפות. בהתייחס לנתונים טען ממון כי “היכולת להתמודד עם האוכלוסייה סביב צאלים היא נמוכה כי הם פועלים בתחכום ובתעוזה”.
