רבי נח יפה מלעכוויטש נולד בשנת ה'תקל"ה לאביו רבי מרדכי מלעכוויטש, הראשון בשושלת, והיה תלמידם של אביו ושל רבי ברוך ממז'יבוז'. עד פטירת אביו נהג בהצנע, ואחר פטירת אביו בשנת ה'תק"ע נסע ביחד עם חברו רבי מיכל מלעכוויטש לשאול בעצת רבי ברוך ממז'יבוז' בעניין קביעת ממלא המקום לאב, והוא הורה להם "שרבי נח ינהיג ורבי מיכל יסייע". בתחילת הנהגתו ראו תלמידיו כי הוא מתנהג בשונה מאביו, וכאשר שאלוהו על כך ענה: "אני עושה ממש כאבי; אבי לא חיקה שום אדם, ואני גם לא מחקה שום אדם". רבי נח לא נהג לומר דברי תורה ברבים ותלמידו רבי משה מקוברין קרא עליו את הפסוק "אין אומר ואין דברים", ובכל זאת "בכל הארץ יצא קוום". כאביו שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין, פעל רבות למען חסידי ארץ ישראל והזהיר מאד את חסידיו לבל יעבור יום בלי נתינת מעות ארץ ישראל. רבי נח נפטר בלעכוויטש בח' בתשרי ה'תקצ"ג, בהיותו בן נח שנים. אחר פטירתו אמר רבי מרדכי מטשרנוביל, כי אינו יודע אם נפטר מרוב אהבת ה' או מרוב יראת ה'.
אחד מחסידי רבי נח מלעכאוויטש היה חיט טוב ומבוקש. פעם אחת הזמין אצלו הפריץ המקומי בגדים חדשים: לו, לפריצה ולכל בני המשפחה. החסיד שמח מאוד מהרווח הגדול הצפוי לו, ועבד קשה בכדי לגמור את תפירת הבגדים עד לתאריך היעד. העבודה אכן הסתיימה בזמן, אך כאשר הביא את הבגדים לארמון הפריץ, התגלה האסון: הבגד שתפר צר מדי לפריצה, והיא לא יכולה ללבוש אותו... מלבד ההפסד הגדול על הבגד עצמו מדובר גם בנזק גדול מאוד למוניטין שלו כחייט, ומן הסתם הפסד של אחד מלקוחותיו הגדולים.
מה עושה חסיד כשהוא נמצא במצוקה גדולה? רץ מיד לרבו, רבי נח מלעכאוויטש. שמע רבי נח ושאל: מה אתה רוצה, שהבגד יתרחב או שהפריצה תתכווץ?... אמר החייט: חבל לי לשנות את הבגד שלי, שהפריצה תתכווץ! הסכים רבי נח, ואכן כך היה: החסיד חזר אל הפריצה וביקשה למדוד שנית את הבגד, שבאורח פלא התגלה כמתאים בדיוק.
עם מעט דמיון, שהחסידות כולה מלאה בו ומתקנת אותו, נוכל להעתיק את מרכיבי הסיפור לדורנו שלנו: יהודים פשוטים לא חסרים, גם צדיקים ישנם, ואפילו הפריצים עודם חיים ובועטים בדמות מוסדות המדינה ואנשי השלטון.
כולנו, פשוטי העם, חיים תחת חסותם של הפריצים ומתפרנסים מן המערכת הכלכלית הענפה שלהם. תמורת זאת, אנו נותנים לשלטונות את ה"בגדים": מיסים, זכות הכרעה וסמכות. אלא שלפעמים מתרחשת תקלה: השלטונות מתחילים "להשמין", ולדרוש מן האזרח עוד ועוד סמכויות, מיסים ונורמות משונות, והנזק מן הפריץ מרובה על התועלת. דוגמה לתהליך כזה, נמצא בהתנהלות מערכת המשפט המקוממת עליה אזרחים רבים: שופטי בית המשפט העליון אינם מסתפקים עוד בתפקידם המקורי, ומשתמשים בו בכדי להוביל מהלכים הנוגדים את רצון הציבור ואף את רצון הבורא. לאדם הפשוט יש חוש בריא להבחין, שהבגד ההולם את מידותיו האמיתיות של בית המשפט הוא קטן בהרבה – אך מה עושים כאשר הוא לא מרוצה מכך?
בעיני החייט הפשוט, המצב נראה חסר מוצא. השלטון הוא החזק יותר, ואם הבגד שתפרתי לו נראה לו קטן, אני הוא שיפסיד. אך כאן מתערב הצדיק, ואורח מחשבתו שונה לחלוטין: הצדיק רואה את העולם כגמיש הרבה יותר מן הנראה לעין, וכל מרכיבי המשוואה ניתנים לפיכך לשינוי.
מה אתה רוצה? הוא שואל, ומניח שהרצון הוא זה שיקבע. ביכולתך להתגמש ולוותר, אך גם הפריצה יכולה להתכווץ ולרזות. החסיד בסיפורנו הוא אדם פיקח, ובוחר באפשרות השנייה. אם נפנה אל הצדיקים ונתעקש להתאים את הפריצה אל הבגד, אזי כך יהיה!
*
גם לאחר שנעשה לרבי, נהג רבי נח מלעכוויטש לנסוע לרבו רבי ברוך ממעז'יבוז' שחיבב אותו מאוד. פעם שלח במתנה לרבי ברוך קופסת כסף שתוכה זהב טהור, ובכדי למנוע מן הקופסה היקרה להינזק עטף אותה בנייר עיתון. כשקיבל רבי ברוך את המתנה, אמר: כמו שהוא, כך שלח. מבחוץ נייר פשוט, בתווך כסף, ובפנים זהב טהור.
את כל הצדיקים הנוסעים אליו לא היה רבי ברוך מחשיב כלל, אך את רבי נח כיבד מאוד באומרו: כל הרביים, כשנוסעים אלי נעשים יהודים פשוטים. רבי נח לבדו נשאר כמות שהוא גם כשאיננו בביתו.
בדומה לדברי רבי ברוך אודות ירידתם של הצדיקים, כותב הנֹעם אלימלך על הפסוק "וגם אמנה אחותי בת אבי היא". בפירושו, מבאר רבי אלימלך כי אברהם אבינו מדבר אודות אהבתו לה', שהתעמעמה בטלטולי הדרך. אפילו הצדיק הגדול ביותר עלול לרדת ממדרגתו, ואהבת ה' העליונה של אברהם אבינו שהיתה בבחינת "אבי", הפכה לאהבה המכונה "אחותי".
כל סוג אהבה לה' נקרא על שם היחס שהוא יוצר בינו לבין האדם. באהבת אח ואחות, כל אחד חפץ בקרבת אהובו, אך אין התאחדות מלאה ביניהם. אהבת הבן לאביו לעומת זאת, מתאפיינת יותר בתחושה שהבן הוא חלק מן המשפחה שיצר האב, ובעצם חלק ממנו עצמו (כך נכתב בגמרא, כי "ברא כרעא דאבוה"). כאשר האהבה העליונה מתעמעמת, והאדם כבר אינו מרגיש כחלק בלתי נפרד מה', נולדת בתה של אהבה זו, אהבת האח והאחות.
ומה סודו של רבי נח מלעכוויטש, המצליח להימלט מן הנפילה הצפויה של הדרך?
נראה כי התשובה מתגלה בדברי רבי ברוך המובאים בתחילה: מבחוץ נייר פשוט, בתווך כסף, ובפנים זהב טהור. כשם שנייר העיתון שעטף את מתנתו של רבי נח שמר עליה מפני פגיעות, כך עטה רבי נח פשטות ושפלות שהגנו עליו מפני רוח הנכאים של טלטולי המסע. השפלות עוזרת לאדם להחזיק את הראש מעל המים, גם כאשר הנסיבות החיצוניות לא מאפשרות לו לעמוד בסטנדרטים הרגילים שהציב לעצמו.
תימוכין לכך נמצא בגרסה אחרת לדברי רבי ברוך. לפי גרסה זו ירידת הצדיקים היא מעצם ההתקרבות אליו, הגורמת להם להפוך ליהודים פשוטים. רבי נח לבדו חש כיהודי פשוט גם על כס רבנותו, וזו הסיבה לחשיבותו גם בעיני רבי ברוך. כך נאמר גם לדרכנו: אם בישיבתו בביתו לא חש רבי נח כאדם מיוחד, גם אבק הדרכים לא יכסה את פנימיותו הטהורה.
אמן! 1 י"ב תשרי תשפ"א 17:52 יהודי