סטודנטים רבים בוחרים תחום לימודים ומקצוע עתידי לפי הסיכוי להתפרנס בכבוד, אך כמה מהם לומדים מקצועות שבעתיד הקרוב בכלל ייעלמו?! בוועדה לביקורת המדינה ניסו אתמול (שלישי) לתת לכך תשובות, ולבדוק כיצד המדינה נערכת לשינויים הצפויים בשוק התעסוקה.
נטע משה, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, קבעה כי בעתיד הקרוב מחשבים ומכונות יבצעו יותר ויותר עבודות הנעשות כיום ע"י בני אדם, ולפי ההערכה 57%-47% מהמקצועות במערב ייעלמו ב-20-10 שנים הקרובות. לדבריה, ההיערכות הנדרשת כוללת הכשרה מקצועית, סקרי מיומנויות בוגרים, סקרי מעסיקים לגבי הצורך הנדרש מעובדיהם, סקרי מומחים ובניית מודלים לחיזוי לפי מקצועות.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הדגיש כי "תקציב המדינה מתעדכן רק לפי הדמוגרפיה, וכמעט ולא מתבונן קדימה מה צופן לנו העתיד ולמה עלינו להיערך. משרד הכלכלה עוסק בכיבוי שריפות תעסוקתי נוכחי ולא צופה די את העתיד ומתכונן אליו, ומשרד החינוך מצידו חייב להכשיר יותר מורים לטכנולוגיה ומיחשוב". הוא ציין כי חובה על הממשלה למנות אחראי-על להכנת המשק, מבחינה הכשרה ותעסוקה, לשינויים הצפויים בשוק.
לדברי עליזה לביא (יש עתיד), שיזמה את הדיון, "המחקר קיים ומצוין - אך יש לבדוק כיצד המדינה, האקדמיה והתעשייה מיישמים מחקרים והערכות אלו. השינויים הטכנולוגיים מאיימים על מקומות עבודה רבים - ועל כל חברה חפצת-חיים והדואגת לעתיד בניה חובה להיערך לכך. בעוד 20 שנה שוק העבודה יהיה שונה לחלוטין מהקיים כיום".
רוני שניצר, נציגת משרד הכלכלה ציינה כי הם מודעים למגמות גדילת האוכלוסייה, המחסור במקצועות הטכנולוגיים, והמשרד עוסק בהנגשת הידע לציבור ערב בחירת מקצוע או תחום לימודים עתידי, ומקדם הכשרה מקצועית.
לדברי אבי וייס, מנהל מרכז טאוב, מקצועות בהם נדרשים יכולות שכנוע וניהול משא ומתן, מקוריות ואינטליגנציה חברתית סביר להניח כי בקרוב לא יוחלפו במחשבים, אך כ-39% מהמקצועות בישראל כמתקני שעונים או פקידי הזנת נתונים נמצאים בסיכון גבוה להיעלם, מול רופאים, סוציולוגים ופסיכולוגים - שבסיכון נמוך. הוא ציין כי ככל שהשכר וההשכלה במקצוע עולים – סיכוייו להיעלם יורדים. איתן רגב, חוקר במרכז, הוסיף כי מקצועות רבים סובלים מעודף כמינהל עסקים, עורכי דין ורואי חשבון, בגלל פתיחת תכניות חדשות במכללות והתנהגות עדרית. לדבריו, קיים קושי הולך וגובר להשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה, בגלל אי למידת לימודי ליבה בגילאי תיכון, והקושי בהשלמת הפערים בגיל מאוחר. ליאורה שמעוני, נציגת מבקר המדינה הדגישה כי הפרישה הצפויה של עולים מחבר המדינות, שעסקו במקצועות טכנולוגיים, מחייבת היערכות מערכתית, כמו גם הכנת תשתיות תחבורה, היערכות להעסקת גמלאים – לאור עליית תוחלת החיים – ותעסוקה מהבית.
