דו"ח של מכון המחקר של הכנסת שפורסם לפני כחודש, חושף נתונים גבוהים במיוחד של מעורבות לא יהודים בפשיעה החמורה בישראל.
הדו"ח נכתב לבקשת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ונוגע לאזרחים ישראלים בלבד, ולא לשב"חים או מסתננים ועובדים זרים, מה שמפחית את אחוזי הלא יהודים בדו"ח. עיקרי הנתונים העולים במסמך מתייחסים לשנים הלועזיות 2014-2016.
בכל העבירות שנבחנו במסמך, קרי: רצח, ניסיון לרצח, חבלה גופנית חמורה, תקיפה ותקיפת עובד ציבור, שיעור הקורבנות הלא-יהודים גבוה משיעורם של הלא-יהודים באוכלוסייה בישראל.
פי 4 קורבנות ניסיון רצח
שיעור קורבנות הרצח ל-100 אלף איש בקרב האזרחים הלא יהודים גבוה פי 5 ויותר בכל אחת מהשנים שנבדקו לעומת השיעור בקרב היהודים, כאשר במרבית המקרים ישנה הלימה בין דת הקורבן ודת הרוצח.
בנוגע לאכיפה, ישנו שיעור גבוה הרבה יותר של פענוח מקרי רצח בציבור היהודי, אך למרות זאת 57% מהחשודים שהוגש נגדם כתב אישום ברצח אינם יהודים.
מסך 397 הקורבנות לניסיון רצח, 212 (כ-%53) הם לא יהודים, יותר מפי 2 משיעורם באוכלוסייה.
בשנים 2015-2014 שיעורם של קורבנות לניסיון רצח ל-100 אלף איש במגזר הלא יהודי גבוה פי שלושה משיעור זה בקרב קורבנות יהודים. בשנת 2016 פער זה גדל לכדי פי ארבעה.
כמחצית מהקורבנות ומהחשודים בעבירת גרימת חבלה גופנית חמורה הם מהמגזר הלא יהודי.
כשליש מהקורבנות בעבירות תקיפה חמורה ותקיפת עובד ציבור בתפקיד הם לא-יהודים.
כשמגיעים לעבירות נשק המספרים מרקיעים שחקים.
בשלוש מבין עבירות הנשק שבהן מספר התיקים הגלויים הגבוה ביותר - רכישה או החזקה של נשק שלא כדין, נשיאת או הובלת נשק שלא כדין, יצור, יבוא ויצוא נשק בלי רשות, שיעורם של לא יהודים בתיקים הגלויים מצוי בטווח שבין %84-64, בעוד כאמור חלקם באוכלוסייה הוא כ-25%.
כך, מתוך 2,800 תיקים בעבירות של רכישה או החזקה של נשק לא חוקי בין השנים הלועזיות 2014 ל-2016, 82% מהחשודים הם לא יהודים.
בעבירות של נשיאה והובלה של נשק לא חוקי באותן השנים המספר עומד על 84% אחוז של חשודים שאינם יהודים.
רק בעבירת הזנחת שמירה על כלי ירייה שנבדקה גם כן בדו"ח, שיעורם של לא יהודים בתיקים הגלויים הוא %14 בלבד, וזאת משום שמדובר בעבירה הרלוונטית אך ורק לבעל רישיון נשיאת נשק, ומעטים האזרחים הערבים להם ניתן רישיון נשיאת נשק.
ומה עם השב"חים?
אולם אם לא די בנתונים אלו, יש לזכור כי מחברי הדו"ח הדגישו שהם מתייחסים לבעלי תעודת זהות ישראלית בלבד.
כלומר, השב"חים הערבים מתחומי יהודה ושומרון שמעורבים באחוזים גבוהים של הפשיעה, וכן מסתננים מאפריקה או עובדים זרים, כלל אינם נכללים בדו"ח. במידה והיו נכללים, אחוז המעורבים בפשיעה החמורה מקרב הלא יהודים היה נוסק עוד הרבה יותר, ובעבירות נשק סביר להניח שהיה חוצה את רף ה-90%.
כמו כן, האכיפה בציבור הערבי הינה נמוכה בהרבה מאשר בציבור היהודי. הנתונים נסמכים על אירועים בהם נחקר או נעצר חשוד.
במידה והיתה אכיפה רבה יותר בקרב האזרחים הלא יהודים, הנתונים היו הולכים ומטפסים גם כן.
מארגון לביא הפועל למען מינהל תקין נמסר לקול היהודי בתגובה לדו"ח: "נתונים קשים אלו צריכים להדיר שינה מעיניהם של אזרחי ישראל, הגיעה העת לאכיפה אפקטיבית, לצערנו מרבית כלי התקשורת המובילים בישראל נמנעים מלעסוק בנתונים מצערים אלו ובמסקנות המתבקשות".
